בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה אושרו בקשות להסתלקות מבקשות לאישור תובענות ייצוגיות, תוך דיון במשמעות שיש לייחס לשינוי בהתנהלותו של משיב לאחר שהוגשה נגדו בקשה לאישור תובענה ייצוגית. מפסקי הדין עולה כי עצם שינוי ההתנהלות אינו מלמד, כשלעצמו, כי ההתנהלות שקדמה לו הייתה בלתי חוקית, ואינו מהווה הודאה באחריות. עם זאת, לשינוי עשויות להיות השלכות במסגרת ההליך, ובפרט על השאלה אם ניתן לייחס לבקשת האישור תועלת לחברי הקבוצה, ובהתאם,  על פסיקת גמול ושכר טרחה למבקש ולבא-כוחו.

בעניין קלינטיקה בע"מ נ' פנטון,[1] נדונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד שורה של חברות בטענה להפרת חובות לפי החוק להסדרת הטיפול באריזות. לאחר הגשת ההליך התקשרה המשיבה עם גוף מחזור מוכר והסדירה גם תשלום רטרואקטיבי, אך המשיכה לעמוד על טענתה כי התנהלותה הקודמת לא הייתה מנוגדת לדין. לאחר שבית המשפט המחוזי אישר את הסתלקות המבקשים תוך פסיקת גמול ושכר טרחה, ערערה המשיבה לבית המשפט העליון.

בפסק הדין שניתן בערעור קבעה השופטת רות רונן כי עצם שינוי ההתנהלות אינו מעיד בהכרח כי ההתנהלות שקדמה לו הייתה בלתי חוקית ואינו מהווה, כשלעצמו, הודאה באחריות. החלטה לשנות את אופן הפעולה עשויה לנבוע ממגוון שיקולים,  משפטיים, עסקיים או מעשיים,  ובפרט כאשר הדין מאפשר מספר דרכי פעולה חוקיות והמשיב בוחר לעבור מחלופה אחת לאחרת. זאת, גם כאשר השינוי נעשה בעקבות הגשת בקשת האישור או במטרה לצמצם את החשיפה המשפטית הנובעת ממנה.            

משמעות הדברים היא כי חברה רשאית לבחון מחדש את התנהלותה בעקבות הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ואף לאמץ מדיניות שמרנית וזהירה יותר, או לנקוט בצעדים המיטיבים עם לקוחותיה, מבלי שעצם ההחלטה לעשות כן יעיד על פגם בהתנהלותה הקודמת.

עם זאת, בית המשפט הבהיר כי לשינוי ההתנהגות עשויות להיות השלכות במסגרת ההליך הייצוגי. כאשר השינוי נבע מהגשת בקשת האישור והיטיב עם חברי הקבוצה, הוא עשוי להיחשב כתועלת שהשיג ההליך ולהשליך על פסיקת גמול ושכר טרחה למבקש ולבא-כוחו. לשם כך יש לבחון מהו השינוי שהושג, האם קיים קשר סיבתי בינו לבין בקשת האישור והאם הוא אכן מיטיב עם חברי הקבוצה.

השופט יחיאל כשר הדגיש בהקשר זה כי יש להיזהר מהנטייה להסיק מעצם שינוי ההתנהלות כי "היו דברים בגו" וכי הטענות בבקשת האישור היו מבוססות. מסקנה כזו עלולה להרתיע משיבים מלנקוט צעדים המיטיבים עם חברי הקבוצה. לכן, גם כאשר חל שינוי בעקבות ההליך, יש לבחון בנפרד אם בקשת האישור הצביעה מלכתחילה על עילת תביעה לכאורה. 

 סוגיית ייחוס התועלת לבקשת האישור נדונה גם בעניין פרלוב נ' טלקאר חברה בע"מ.[2] שם אושרה הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה תקלה נטענת במנגנוני נעילת דלתות ברכבי קיה.  באותו מקרה, המשיבות כבר הפעילו במשך מספר שנים קודם להגשת בקשת האישור קמפיין להחלפת מנגנוני הנעילה, ועד למועד הגשת ההליך כבר טופלו כ-80% מכלי הרכב הרלוונטיים. לאחר הגשת בקשת האישור נמשכו ההחלפות וננקטו פעולות נוספות, ובהן השבת כספים ללקוחות ופנייה מחודשת לבעלי רכבים שטרם ביצעו את ההחלפה.   כלומר, פסק הדין בוחן לא רק את סוגיית האחריות, אלא באיזו מידה ניתן לייחס לבקשת האישור פעולות ותועלות שהתרחשו לאחר הגשתה, כאשר חלק ניכר מן המהלך החל עוד קודם לכן. 

 בית המשפט הבהיר כי עצם העובדה שפעולה נעשתה לאחר הגשת בקשת האישור אינה מספיקה כדי לייחס אותה במלואה להליך. כאשר המשיבה כבר פעלה קודם לכן, יש לבחון את טיב השינוי ואת הקשר הסיבתי בינו לבין ההליך, ובפרט מהי התרומה הנוספת של בקשת האישור, מעבר לפעולות שננקטו ממילא.

ביחס להשבת כספים ללקוחות ששילמו עבור התיקון נקבע כי מדובר בתוצאה ישירה של ההליך, בין היתר משום שהמשיבות לא ביצעו קודם לכן בדיקה או השבה כאמור. לעומת זאת, לא ניתן היה לייחס לבקשת האישור את מלוא ההחלפות שבוצעו לאחר הגשתה, שכן קמפיין התיקונים החל שנים קודם לכן וכבר הביא לתיקון מרבית כלי הרכב. לצד זאת, בית המשפט מצא כי להליך הייתה תרומה נוספת בכך שעיגן את המשך הקמפיין, הביא לפנייה נוספת לבעלי הרכבים שנותרו ולניסוח חד-משמעי יותר של ההזמנה להחלפת המנגנון, ובכך סייע להבטיח יישום כמעט מלא של הקמפיין.

בית המשפט הדגיש בהקשר זה גם את האינטרס הציבורי לעודד משיבות לפעול באופן יזום ועצמאי לתיקון ליקויים, מבלי לחשוש שכל פעולה שננקטה לאחר הגשת הליך תיוחס בדיעבד במלואה לבקשת האישור. בהתאם, יוחסו לבקשת האישור 20% בלבד מן ההחלפות שבוצעו לאחר הגשתה, ועל בסיס שיעור זה חושב שכר הטרחה.   

שני פסקי הדין מבהירים אפוא כי שינוי בהתנהלותה של חברה בעקבות הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית אינו מהווה, כשלעצמו, הודאה באחריות. כמו כן, גם כאשר השינוי היטיב עם חברי הקבוצה, יש לבחון איזו תועלת ניתן לייחס להליך עצמו, להבדיל מפעולות שהחברה נקטה או הייתה צפויה לנקוט ממילא. מבחינה מעשית, פסקי הדין מדגישים את חשיבות התיעוד של פעולות שננקטו עוד קודם להגשת בקשת האישור, וכן של השיקולים שהובילו לשינויים בהתנהלות החברה לאחר הגשתו, הן לצורך בחינת שאלת האחריות והן לצורך בחינת התועלת שניתן לייחס לבקשת האישור.

משרדנו בעל ניסיון ומומחיות בייצוג תאגידים, ובפרט חברות הפועלות בענף הרכב, בהליכי תובענות ייצוגיות. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.    

---

[1] ע"א 33022-10-25 קלינטיקה בע"מ נ' צחי פנטון ‏(‏נבו 27.7.2026‏)‏‏.

[2] ת"צ ‏(‏מחוזי מרכז‏)‏ 10479-09-21 יניב פרלוב נ' טלקאר חברה בע"מ ‏(‏נבו 22.9.2026‏)‏‏.

---