לאחרונה אישר בית המשפט המחוזי בקשה לניהול תובענה ייצוגית נגד טסלה מוטורס ישראל בע"מ ("טסלה"), בשל פערים לכאורה בין המידע שהוצג באתר האינטרנט של טסלה בעת הזמנת הרכבים לבין מאפייני הרכבים שסופקו בפועל.

אף שמדובר בהחלטה שניתנה בשלב אישור התובענה הייצוגית ולא בהכרעה סופית בתובענה, היא מדגישה את החשיבות שבדיוק, בעקביות ובעדכון שוטף של מפרטים, הצהרות ומידע טכני המוצגים באתרי מכירה. בפרט, ההחלטה ממחישה כי עמודי מפרט המפורסמים באתר המכירה, עשויים להיחשב חלק ממסגרת ההתקשרות החוזית עם הלקוח.

בבקשת האישור נטען כי באתר טסלה הוצג שהרכב כולל שמונה כריות אוויר, כי דירוג האבזור הבטיחותי שלו הוא 8 וכי הוא מצויד במנורות ערפל מסוג LED. זאת, בעוד שלפי הנטען, הרכבים שסופקו כללו שש כריות אוויר, דירוג בטיחות 7 ומפרט תאורה מצומצם יותר. נוסף על כך, נטען כי לא ניתן לרוכשים גילוי מספק בדבר ארץ הייצור של הרכב, וכי הם לא יודעו שהרכבים יוצרו בסין ולא בארה"ב.

בית המשפט אישר את ניהול התובענה כייצוגית בעילות של הפרת חוזה, ואי-התאמה לפי חוק המכר, תשכ"ח-1968 ("חוק המכר"), ביחס לטענות הנוגעות למספר כריות האוויר, לדירוג האבזור הבטיחותי ולמנורות הערפל מסוג LED. בית המשפט קבע כי קיימת אפשרות סבירה שהמידע שהוצג לרוכשים באתר היווה חלק מהתחייבויותיה החוזיות של טסלה כלפיהם.

בהחלטתו ייחס בית המשפט משקל לאופן שבו שולב המידע בתהליך ההזמנה המקוון. בשלב האחרון של ביצוע ההזמנה נדרש הרוכש לאשר לא רק את הסכם ההזמנה, אלא גם את "עמוד ההצהרות", שכלל הצהרות סביבתיות ובטיחותיות, ובכלל זה התייחסות לפרטי המפרט שצוינו לעיל. על רקע זה נקבע כי קיימת אפשרות סבירה לראות בהצהרות האמורות חלק ממסמכי ההתקשרות בין הצדדים.

בית המשפט הוסיף כי גם אם מקורו של הפער היה בטעות שנעשתה בתום לב, אין בכך, כשלעצמו, כדי לשלול אפשרות של הפרת התחייבות חוזית או קיומה של אי-התאמה לפי חוק המכר. בהקשר זה נדונו טענות טסלה שלפיהן הפערים נבעו, בין היתר, מתהליך ההומולוגציה או מאי-עדכון דירוג האבזור הבטיחותי בעקבות שינוי רגולטורי.

לעומת זאת, בית המשפט לא אישר את ניהול התובענה כייצוגית ביחס לטענות הנוגעות לארץ הייצור של הרכבים. נקבע כי אין די בטענה בדבר אי-גילוי, וכי לא הונחה תשתית מספקת לכך שטסלה הציגה מצג מחייב שלפיו יסופקו רכבים שיוצרו בארה"ב דווקא, או לכך שנגרם לחברי הקבוצה נזק בר-פיצוי בשל ייצור הרכבים בסין.

ההבחנה שערך בית המשפט מלמדת כי לא כל פער בין ציפיותיו של הלקוח לבין מאפייני המוצר שסופק יקים בהכרח עילה משפטית. יש לבחון, בין היתר, את תוכן המידע שהוצג, את אופן הצגתו, את מקומו בתהליך ההתקשרות ואת קיומו של פער ממשי בינו לבין המוצר שסופק בפועל.

משרדנו מלווה חברות בסוגיות הנוגעות למסחר מקוון, דיני צרכנות ותובענות ייצוגיות, לרבות בבחינת תהליכי התקשרות, מצגים שיווקיים ומידע המוצג ללקוחות, ונשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.