חדשות מעולם המשפט

ניוזלטר

?What’s New

חשיבות קבלת הסכמה מדעת לפעולות העלולות להיחשב כפגיעה בפרטיות של אדם

10.09.2025

בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) אישר ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת Meta Platforms, Inc.  ("מטא"), בטענה שהיא עושה שימוש בשמותיהם ובתמונותיהם של משתמשי הרשת החברתית Facebook ("פייסבוק") לצורך קידום פרסומות של מפרסמים, מבלי שניתנה לכך הסכמה מדעת של המשתמשים.[1]

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ("חוק הגנת הפרטיות") קובע כי פגיעה בפרטיות, היא בין היתר שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו לשם ריווח ללא הסכמתו. הסכמה זו צריכה להינתן מדעת, במפורש או במשתמע.

בהחלטתו קבע בית המשפט שיש לערוך בחינה כפולה בשאלה האם ניתן למשתמש כל המידע שדרוש לו באופן סביר כדי להתיר פעולה שאחרת הייתה מהווה פגיעה בפרטיות: (1) יש לבחון האם הפעולה מקבלת ביטוי ברור וגלוי בתנאי השימוש באתר, כך שאדם סביר יכול להבין מקריאתם את השימוש המבוקש ו-(2) יש לבחון את אופן מתן ההסכמה לתנאי השימוש, דהיינו, כיצד משתמש פוטנציאלי מופנה למסמך תנאי השימוש, וכיצד בפועל הוא נדרש לאשר אותו.

בית המשפט קבע שתנאי השימוש של פייסבוק כוללים מתן הסכמה מפורשת של המשתמש לעשות שימוש בשמו ובמידע לגבי הפעולות שהוא מבצע עם מודעות ותוכן ממומן. תנאי השימוש אף כוללים דוגמה פשוטה ומובנת שמאפשרת לאדם סביר להבין שסימון לייק לדף של מותג, יכול להביא להצגת סימון זה, לצד מודעות של המותג, לחבריו של המשתמש. מנגד, בנוגע לאופן מתן ההסכמה לתנאי השירות, קבע בית המשפט שתהליך קבלת ההסכמה ממשתמשי פייסבוק לא שיקף באופן ברור ומפורש למשתמשים שהתנאים אותם הם מאשרים כוללים הסכמה לפעולות שאחרת היו מהוות פגיעה בפרטיותם לפי חוק הגנת הפרטיות.

בהחלטה נקבע כי במקרים בהם נדרשת הסכמה מדעת, יש צורך לוודא שהאדם הנותן את ההסכמה מודע, לכל הפחות, לכך שמדובר בהסכמה הנוגעת לפעולות שמוגדרות כפגיעה בפרטיות. יש לכך חשיבות מיוחדת בשל החשש שמשתמשים לא יהיו מודעים לחשיבות של קריאת מלוא תנאי השימוש שאותם הם מאשרים. חשש זה מתקשר לכך שמחקרים אמפיריים שונים מראים כי בפועל, משתמשים נוטים להסכים לתנאים מבלי שהם קראו אותם.

עוד צוין בהחלטה, שנראה שאף ראוי שתהיה הבהרה בתנאי השימוש לכך שקיימת למשתמשים אופציה לסגת מההסכמה (מנגנון opt-out).

סמוך לאחר החלטה זו, הוגשו שתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית המעלות טענות כנגד פרקטיקות דומות ברשת החברתית אינסטגרם,[2] שמצויה גם כן בבעלות מטא, ובאתר לינקדאין.[3]

ההחלטה לעיל מצטרפת לפסיקה ענפה שמראה את החשיבות הרבה שמקנים בתי המשפט להגנה על הפרטיות. משרדנו בעל ניסיון עשיר בליווי וייעוץ לחברות בסוגיות הנוגעות להגנת הפרטיות ולעמידה בדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות, ונשמח לסייע לכם בכל עניין.


[1] ת"צ (מחוזי מרכז) 25669-04-21 קרן אביב נ' Meta platforms, Inc (נבו 9.7.2025).

[2]  ת"צ (מרכז) 46269-07-25 עומר חריטן נ' Meta Platforms, Inc.

[3] ת"צ (מרכז) 55197-07-25 יואב נבון נ' LinkedIn Corporation.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית: מחדר השרתים לחדר ההנהלה

06.07.2026

הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו-2026 (להלן: "הצעת החוק"), שאושרה לאחרונה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, עשויה לסמן שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים בישראל נדרשים .......

להמשך קריאה
arrow

רשות התחרות מבקשת לעדכן את הנחיות המיזוגים: מה צפוי להשתנות?

05.07.2026

ביום 26.4.2026 פרסמה רשות התחרות ("רשות התחרות") טיוטת הנחיות מיזוגים חדשות ("הטיוטה"), אשר הועמדה להערות הציבור עד ליום 14.6.2026. ההנחיות החדשות מיועדות להחליף את .......

להמשך קריאה
arrow

בית המשפט דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בה נטען כי נדרש לבצע ריקול בישראל על בסיס ריקול שבוצע במדינה זרה ביחס לרכבים של אותו יצרן

10.09.2025

בית משפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד יצרנית רכב והיבואנית הישירה של רכבי היצרנית לישראל ("המשיבות") שהתבססה על הודעת ריקול שפורסמה בארה"ב .......

להמשך קריאה
arrow