הצגת מוצרים באתר אינטרנט לא תיחשב כ"פנייה של עוסק לצרכן"
10.12.2021
בפסק דין מיום 8.12.2021 קבע בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) שהצגת מוצריו או שירותיו של עוסק ופרטי ההתקשרות עמו, באמצעות אתר אינטרנט של העוסק, לא תעלה לכדי "פנייה של עוסק לצרכן", כמשמעותה בסעיף 14 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 קובע כללים מסוימים לביטול "עסקת מכר מרחוק" – התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה. בין היתר מתיר החוק לאדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש לבטל עסקת מכר מרחוק בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית העסקה, ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית.1
בעניין הנדון הובא לבית המשפט עניינה של אזרחית ותיקה, שבאמצעות שימוש בפונקציית "צור קשר" שבאתר האינטרנט של חברה המשווקת טיולים מאורגנים לחו"ל, התקשרה עמה בהסכם. כחודשיים לאחר מכן ביקשה הצרכנית לבטל את הרשמתה לטיול ולקבל בחזרה את הסכומים ששולמו על-ידיה, בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן.
בבית המשפט לתביעות קטנות נפסק כי התקשרות הצדדים היא בגדר "עסקת מכר מרחוק" העומדת בתנאים לביטול העסקה על-ידי אזרח ותיק. כפי שנפסק, יש לפרש את המונח "עסקת מכר מרחוק" באופן רחב ומהותי. בית המשפט בערכאה זו פסק כי עצם הצגת מוצרים באתר אינטרנט של עוסק, ביחד עם מתן אפשרות לרכוש את אותם המוצרים, עונה על דרישת הוראות החוק באשר לקיומה של פניית העוסק לצרכן, וזאת גם אם הכניסה לאתר הייתה ביוזמת הצרכן וגם אם הצרכן הוא זה שיזם את שיחת הטלפון.
בית המשפט המחוזי הפך קביעה זו בפסק דין מקיף שעיקרו בשאלה האם יש לראות בהצגת מרכולתו של עוסק ופרטי ההתקשרות עמו, באמצעות אתר אינטרנט, כ"פנייה של עוסק לצרכן", כמשמעותה בחוק. בית המשפט בחן את תכליות חוק הגנת הצרכן וכן פסיקה קודמת בעניין,2 ופסק כי בהתאם ללשון החוק, בהיבט המילולי, קיומו של אתר אינטרנט אינו מהווה פנייה לצרכן. כפי שנפסק, לא ניתן להניח שמדובר בפרשנות רגילה או מתבקשת למונח "פנייה", שכן המונח כולל בחובו פעולה, מעשה, או הטיה לכיוון מסוים.
על כן, נקבע כי גם נוכח תכליתם של דיני הצרכנות, אין די בקיומו של אתר האינטרנט שבו מוצגים פרטי ההתקשרות עם העוסק ומוצריו, על מנת שיראו בהתקשרות עמו כעסקת מכר מרחוק. האינטרנט הוא ה"קניון" החדש, שבמסגרתו מציג כל בעל עסק את מרכולתו דרך חלון ראווה וירטואלי. מכאן נקבע שלא סביר לראות בהצגת מוצרים באתר אינטרנט של עוסק, שלא עקב פרסום יזום או פנייה אקטיבית, כ"פנייה" לצרכן, כמשמעות מונח זה בחוק הגנת הצרכן.
[1] סעיף 14ג1(ג) לחוק הגנת הצרכן.
[2] דנ"א 5783/14 עו"ד ליאור צמח נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (12.09.2017).
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תיקון 74 לחוק הגנת הצרכן: חובת הקלטת שיחות עם צרכנים
09.09.2026
ביום 22 ביולי 2026 פורסם תיקון מס' 74 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ("התיקון", "החוק")הקובע הסדר חדש המחייב עוסקים, בעסקאות מסוימות, להקליט שיחות עם צרכנים, .......
להמשך קריאהמתי עשוי יבואן רכב לשאת באחריות לפעילותו של מוסך מורשה?
09.09.2026
בית המשפט העליון נתן לאחרונה פסק דין העוסק בהיקף האחריות שעשויה לחול על יבואן רכב בגין פעולות המבוצעות במוסכים מורשים שאינם בבעלותו[1]. ההליך החל .......
להמשך קריאהאישור תובענה ייצוגית נגד טסלה בעניין מעמדם החוזי של מפרטים ומידע טכני באתר מכירה מקוון
06.08.2026
לאחרונה אישר בית המשפט המחוזי בקשה לניהול תובענה ייצוגית נגד טסלה מוטורס ישראל בע"מ ("טסלה"), בשל פערים לכאורה בין המידע שהוצג באתר האינטרנט של .......
להמשך קריאה