חדשות מעולם המשפט

ניוזלטר

?What’s New

פרטיות ואבטחת מידע בשימוש בטכנולוגיות Deepfake (זיוף עמוק)

11.10.2022

ביום 28.8.2022 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות עמדה בנושא Deepfake (זיוף עמוק), שבה נקבע כי השימוש בטכנולוגיית DeepFake כפוף לחוק הגנת הפרטיות.1 DeepFake היא טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית (AI) ליצירת תוכן דיגיטלי פיקטיבי, כגון תמונות, סרטונים או קבצי שמע. איכות התוכן עשוי להיות ברמה כה גבוהה, שהתוכן הפיקטיבי עשוי להיתפס ברבים כאמיתי לחלוטין.

השימוש בטכנולוגיית DeepFake תופס תאוצה במגוון תעשיות, בין היתר בתעשיית הפרסום, האמנות והבידור. הטכנולוגיה מאפשרת, למשל, להחליף פני דמויות (Face swap), "להשתיל" פנים של אנשים בתמונות וקבצי וידיאו, לתמרן הבעות פנים ולעוות מלל. כך לדוגמה, מוזיאון ה-Dalí בפלורידה השתמש בטכנולוגיה כדי ליצור סרטון ש"הקים לתחייה" את סלבדור דאלי.

אולם, למרבה הצער רבים עושים שימוש פסול בטכנולוגיה לשם הפצת תמונות או קטעי וידאו שעברו מניפולציה או פוברקו לחלוטין, תוך הצגתם כמקוריים, לצורך השפלה וביוש אנשים ברבים, יצירת תוכן פורנוגרפי מזויף ועוד.

משכך, קבעה הרשות כי תוכן DeepFake (כל עוד נעשה באופן משכנע) מצוי תחת הוראות חוק הגנת הפרטיות, ועשוי בנסיבות מסוימות להוות פגיעה בפרטיות. זאת, בפרט במקרים של פרסום תצלום בנסיבות העלולות לבזות או להשפיל2; שימוש בתמונה או בקול לשם רווח3; ופרסום של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם4 – בהעדר הסכמה מפורשת לפרסום מהאדם מושא הזיוף. הרשות מטילה חבות גם על מפעילי/מפתחי אפליקציות ותוכנות ובעלי מאגרי מידע מסוג DeepFake לעמוד בחובות האבטחה הקבועות בדין ובהוראות דיני הגנת הפרטיות הרלוונטיים.

החלת חוק הגנת הפרטיות על פרסום או שימוש בתוכן שלא התרחש במציאות אינה מובנת מאליה. הדגש מונח בשאלה האם הזיוף נעשה בצורה איכותית דיה כדי לגרום לציבור להניח שמדובר בתיעוד אותנטי. במצב כזה, לשיטת הרשות, אין כל הבדל בין פרסום ללא הסכמה של תיעוד מזויף או אותנטי, ושניהם פוגעים בפרטיות באותה המידה.

בכדי לא ליצור הרתעת יתר משימוש בטכנולוגיית DeepFake, מציגה הרשות מספר המלצות להתנהלות בתחום, ובין היתר, הטמעת סימן (שקשה להסירו) על גבי התמונה/הסרטון הפיקטיבי, אשר יבהיר לכל הצופה בו כי מדובר בתוכן שעבר עריכה, ואינו אותנטי. נקבע כי במצב כזה התכנים לא ייחשבו כ"מידע" לפי חוק הגנת הפרטיות.

[1] חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
[2] סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
[3] סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
[4] סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

אישור בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין אי-הצגת מחיר כולל לרכב

01.11.2026

ביום 6.9.2026 אישר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד באופן חלקי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד יבואנית רכב, בטענה כי אגרת העברת בעלות שנגבתה מהלקוח .......

להמשך קריאה
arrow

שינוי התנהלות המשיב בעקבות הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית: האם מדובר בהודאה באחריות ומהי ההשפעה על פסיקת גמול ושכר טרחה?

01.11.2026

בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה אושרו בקשות להסתלקות מבקשות לאישור תובענות ייצוגיות, תוך דיון במשמעות שיש לייחס לשינוי בהתנהלותו של משיב לאחר שהוגשה נגדו .......

להמשך קריאה
arrow

תיקון 74 לחוק הגנת הצרכן: חובת הקלטת שיחות עם צרכנים

09.09.2026

ביום 22 ביולי 2026 פורסם תיקון מס' 74 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ("התיקון", "החוק")הקובע הסדר חדש המחייב עוסקים, בעסקאות מסוימות, להקליט שיחות עם צרכנים, .......

להמשך קריאה
arrow