סעיף 48 לחוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 מחייב נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע עבירה לפי החוק בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. החובה חלה על כל מנהל פעיל בתאגיד, שותף (למעט שותף מוגבל) או פקיד האחראי על תחום הפעילות שבו בוצעה העבירה.

אם נעברה עבירה לפי חוק התחרות בידי תאגיד או בידי עובד שלו, תקום חזקה שלפיה נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה, אלא אם כן הוכיח נושא המשרה כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. המפר הוראה זו דינו עד שנת מאסר וקנס.

גזר דין שנתן בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) ביום 117.7.2022 עסק בעניינו של נושא משרה שהפר את החובה האמורה. במסגרת ההרשעה קבע בית המשפט כי חברה ונושאי משרה בה היו צדדים להסדר כובל עם חברה נוספת, שלפיו שתי החברות לא יתחרו על לקוחות קיימים האחת של השנייה. בית המשפט פסק כי על אף שהמנהל לא נטל חלק בהסדר הכובל ולא היה מודע לו לאורך כל תקופת קיומו, קמה חזקה שלפיה הפר את חובתו לפקח ולעשות כל שניתן למנוע עבירה לפי חוק התחרות. חזקה זו לא עלה בידי המנהל לסתור, ומשכך קבע בית המשפט כי המנהל הפר את חובתו.

הרשעת המנהל, אף שהחברה שבה הוא מכהן כנושא משרה טרם הורשעה, ובנסיבות המתוארות לעיל, התאפשרה בשל תיקון לחוק משנת 2019, אשר הרחיב את אחריות נושאי המשרה בתאגיד. לפני התיקון אחריות נושא המשרה נגזרה מהוכחת העבירה העיקרית, וכל שנושא המשרה נדרש להוכיח היה שהעבירה נעברה בלא ידיעתו וכי נקט אמצעים סבירים להבטחת שמירת הוראות החוק.

בגזר הדין הדגיש בית המשפט כי מנהלים נדרשים לבחון שלל דרכים כדי לפקח ולמנוע הפרות של חוק התחרות. כך למשל, לייסד תוכניות אכיפה פנימיות; לוודא ציות; להטמיע תרבות ארגונית של ציות; להפעיל מערך של הדרכות תקופתיות לעובדים; לקיים שיחות עם עובדים מסוימים שנמצאים ב"קבוצת סיכון" לעבירה על החוק; ולבצע פעולות ניטור על מנת לזהות בזמן אמת את ההסכמה הראשונית בניגוד להוראות החוק ולמנוע את המשכה.

על המנהל נגזרו שלושה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, קנס בסך של 75,000 ש"ח ושני חודשי מאסר על תנאי.

[1] ת"פ 26713-03-21 מדינת ישראל נ' גולדמן ואח'.