סמכות בתי המשפט בישראל לדון בתובענה ייצוגיתבעילה הנוגעת לפעילות בחו"ל
17.09.2022
ביום 9.8.2022 מחק בית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית1 מן הטעם שהדין הישראלי לא חל על המקרה ושמדינת ישראל איננה "הפורום הנאות" לדון בתובענה.
באותו עניין נטען כי בין השנים 2008-1992 גבתה חברת אשראי בינלאומית עמלות מופרזות מלקוחותיה,2 אזרחים של מדינות שונות, שביצעו עסקאות פרונטליות במדינות האיחוד האירופי באמצעות כרטיסי האשראי שלה. על לקוחות אלו נמנו, באופן טבעי, גם אזרחים ישראלים ששהו באירופה. כפי שנטען, הגבייה המופרזת התאפשרה בשל מבנה שוק האשראי באירופה באותם ימים, שהתאפיין בהיעדר תחרות, ועל כן עילת התובענה הייצוגית הייתה לפי חוק התחרות הכלכלית.
על מנת לקשר בין התובענה לבין מדינת ישראל, כך שיחולו עליה דיני מדינת ישראל והתובענה תידון בה, נטען כי יש להחיל דוקטרינה משפטית מתחום התחרות הכלכלית, הידועה כ"דוקטרינת ההשפעות". לפי הדוקטרינה ניתן להרחיב את דיני התחרות הישראלים גם על מעשים שנעשו בחו"ל, בתנאי שאלו השפיעו על המשק הישראלי. חברת האשראי טענה שאין להחיל את הדוקטרינה, משום שהפעילות העסקית עצמה בוצעה במדינות האיחוד האירופי ולא בישראל, ובנסיבות אלו לא יכולה להיות לפעילות זו השפעה כלשהי על המשק הישראלי, בין אם היא מפרה את חוק התחרות הכלכלית הישראלי ובין אם לאו.
בית המשפט המחוזי קיבל את טענתה של חברת האשראי וקבע כי העסקאות בוצעו כולן באירופה, בבתי עסק אירופאיים, וחלו עליהן הדינים של המדינות שבהן בוצעו. הנקודה היחידה שעשויה לקשור עסקאות אלו למדינת ישראל היא זהות הלקוחות, אזרחים ישראליים, אך מדובר בקשר חלש מכדי להצדיק את הפעלת דוקטרינת ההשפעות. על אף שייתכן שלעסקאות אלו הייתה השפעה על המשק הישראלי, לא מדובר בהשפעה משמעותית שמצדיקה את החלת הדוקטרינה, שנועדה להתמודד עם מצבים שבהם נוצרים הגבלים עסקיים חמורים. לפיכך נפסק כי הבקשה לאישור התובענה הייצוגיות אינה מגלה עילת תביעה, ועל כן בית המשפט הורה על מחיקת הבקשה, החלטה שמשמעותה המעשית היא סיום ההליך.
טעם נוסף שבגינו הורה בית המשפט על מחיקת הבקשה הוא שהפורום הישראלי אינו "הפורום הנאות" לדון בתובענה. סוגיית נאותות הפורום נוגעת לשאלה האם יש לברר את הסכסוך המסוים בבית המשפט הישראלי – שיש לו סמכות לדון בתביעה – או בבית משפט זר. שאלה זו נבחנת לפי "מבחן מירב הזיקות", שבו נבחנת השאלה לאיזו מדינה יש את מירב הזיקות הרלוונטיות לתביעה. בעניין הנדון פסק בית המשפט כי הזיקה היחידה שקושרת את המקרה לישראל היא העובדה שחברי הקבוצה הם ישראלים, אולם מדובר בזיקה חלשה. מירב הזיקות אינן מצביעות על ישראל, אלא על המדינות שבהן נעשו העסקאות שביסוד בקשת האישור.
[1] ת"צ (מרכז) 16038-10-21 ברק נ' Master Card International Inc.
[2] הכוונה היא לעמלות מסוג MIF – Multilateral Interchange Fee – "עמלה צולבת רב-צדדית" – עמלה שגובה חברת האשראי, במקרה בו אין הסכם אחר בין הגוף שמבצע את סליקת התשלום לבין חברת האשראי – ושגובהה נקבע על ידי חברת האשראי.
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית: מחדר השרתים לחדר ההנהלה
06.07.2026
הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו-2026 (להלן: "הצעת החוק"), שאושרה לאחרונה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, עשויה לסמן שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים בישראל נדרשים .......
להמשך קריאהרשות התחרות מבקשת לעדכן את הנחיות המיזוגים: מה צפוי להשתנות?
05.07.2026
ביום 26.4.2026 פרסמה רשות התחרות ("רשות התחרות") טיוטת הנחיות מיזוגים חדשות ("הטיוטה"), אשר הועמדה להערות הציבור עד ליום 14.6.2026. ההנחיות החדשות מיועדות להחליף את .......
להמשך קריאהחשיבות קבלת הסכמה מדעת לפעולות העלולות להיחשב כפגיעה בפרטיות של אדם
10.09.2025
בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) אישר ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת Meta Platforms, Inc. ("מטא"), בטענה שהיא עושה שימוש בשמותיהם ובתמונותיהם של משתמשי הרשת .......
להמשך קריאה