ביום 20.12.2022 נתן בית הדין הארצי לעבודה פסק דין1 שבמסגרתו נבחנה השאלה מהי השתלמות העולה לכדי פעולה נלוות לעבודה. בענייננו, השאלה נבחנה לצורך הכרה בתאונת עבודה, אולם לפסק הדין השלכה על התיחום שבין "השתלמות" ל"נופש" לעניין התרת ההוצאה למעביד או זקיפת ההכנסה לעובד.

נקבע כי את סיווגה של פגיעה במהלך השתלמות "כפגיעה בעבודה", יש לבחון באופן דו שלבי:

1. האם ההשתלמות היא "נלוות לעבודה", כלומר, האם קיים קשר סיבתי בין ההשתלמות שבה השתתף העובד לבין עבודתו;

2. הזיקה בין ההשתלמות לבין התאונה. יש להוכיח כי העובד נפגע במסגרת פעילות שהיא חלק אינטגראלי מתוכנית ההשתלמות, ולא במסגרת פעילות פנאי.

במקרה דנן, נקבע כי ההשתלמות אינה חוצה את המבחן הראשון, כלומר אינה נלוות לעבודה. בהתחשב במכלול נסיבות העניין, קבע בית הדין כי עסקינן באירוע הנוטה יותר לכיוון נופש מאשר השתלמות, מן הטעמים שלהלן:

תכני ההשתלמות – הועברו הרצאות בנושאים שאינם בעלי זיקה לתכני עבודתו של העובד;

היקף ההרצאות – בשלושת ימי ההשתלמות הועברו שלוש הרצאות בהיקף של 7.5 שעות. נקבע כי ההיקף מועט, באופן שמלמד כי מרכז הכובד בהשתלמות אינו טמון בהרצאות;

קהל היעד שלו יועדה ההשתלמות – ההשתלמות לא יועדה לחתך מסוים כגון בעלי תפקיד או עובדי אגף, ולכן עלה הקושי לראות בה כפעילות גיבוש;

היעדר עידוד מצד המעסיק – המעסיק אומנם מימן את דמי החבר השנתיים לעמותה שארגנה את ההשתלמות, ודאג לעובדים להסעה להשתלמות ובחזרה, אך נקבע כי בנסיבות המקרה, מדובר במתן הטבה לעובדים, ולא על עניין ממשי של המעביד בהשתתפות העובדים בהשתלמות הספציפית;

עיתוי ההשתלמות – ההשתלמות אומנם נערכה במהלך ימי עבודה אך בעת חופשת חנוכה;

צירוף בני משפחה – ניתנה לעובדים האפשרות לצרף את בני משפחתם להשתלמות, בתוספת תשלום.

המבחנים שלעיל מתאימים, לדעתנו, לאבחן מתי אירוע מסוים הינו השתלמות מקצועית אמיתית, לטובת המעביד (שאז תותר עלותו בניכוי) ומתי אינו אלא נופש במסווה של "השתלמות", שאז לא תותר ההוצאה או שהעובדים יחויבו במס על טובת ההנאה שקבלו. עוד עולה מפסק הדין, כי ייתכן שבנסיבות המתאימות יהיה ניתן להכיר באירוע שמטרתו גיבוש של מחלקה או משרד כפעילות לטובת המעסיק, ולהתיר בניכוי את ההוצאות הכרוכות בו.

[1] עב"ל (ארצי) 65443-06-22 המוסד לביטוח לאומי – ברק חג'ג' (נבו 20.12.2022).