ביום 11.12.2022 נתן בית המשפט המחוזי גזר דין1 תקדימי, המטיל ענישה פלילית על תאגיד ועל נושא משרה2 ובעל מניות עיקרי בו, בגין הפרות שונות של התאגיד ושל נושא המשרה, לפי חוק התחרות הכללית3 וחוק העונשין.4 זאת, ללא עבירות נלוות נוספות.

במקרה הנדון, אישרה רשות התחרות מיזוג בין חברה להפצת סרטים של רשת בתי קולנוע גדולה בארץ, לחברה נוספת באותו התחום. בין התנאים, נקבע כי כל סרט שייובא על ידי החברות המתמזגות מאחד מששת האולפנים הגדולים בהוליווד, יופץ בתפוצה רחבה לכל בית קולנוע המעוניין בכך, ואשר אינו קשור בעצמו למפיצי האולפנים הגדולים. כאשר פנתה רשת בתי קולנוע לחברות המתמזגות בבקשה לקבלת סרטים להקרנה, פניותיה לא נענו משך כארבע שנים. בכך, הפרו החברות המתמזגות את התנאי באישור המיזוג.

במסגרת הסכם פשרה, הודה נושא המשרה בעבירות שיוחסו לו, לרבות בשם התאגיד. בית המשפט הטיל על נושא המשרה קנס כספי; מאסר על תנאי; וכתב התחייבות לבל יעבור התאגיד על עבירה זו שוב.

בית המשפט קבע כי בשל העובדה שנושא המשרה שלט בתאגיד וכיהן כמנכ"ל בו, ניתן לייחס לו את מלוא האחריות המוטלת על התאגיד, בנוסף לעבירות הפרטניות שיוחסו לו. בהתאם לחוק התחרות הכללית, מקרה זה מקים חזקה כי נושא המשרה הפר את חובתו לפקח ולמנוע את העבירה עד כמה שניתן.5 בהקשר "ליסוד הנפשי" (מחשבה פלילית) של תאגיד בעבירה פלילית, קובע חוק העונשין כי יראו בנושא המשרה כחב באחריות הפלילית של התאגיד בעבירות אשר דורשות הוכחת יסוד נפשי.6

בית המשפט העליון עמד על חומרתן של עבירות על חוק התחרות הכלכלית, ועל הצורך להחמיר בענישה בעניינן, בהיותן עבירות אינסטרומנטליות, הדורשות תכנון, ומטרתן היא הפקת רווח כספי, לאחר שהעבריין ראה לנגד עיניו תוחלת עלות מול תועלת הצפויים לו מביצוע העבירה. עוד עמד בית המשפט על שיקולי ההרתעה ועל הקושי הרב שבחשיפת עבירות אלה.

ההרשעה בענייננו, בעבירה של אי קיום תנאי שנקבע באישור מיזוג, ללא עבירות נלוות7 היא תקדימית בישראל, ועד כה לא הוגשו כתבי אישום בגין עבירה זו ללא עבירות נוספות. על כן, נודעת חשיבות גבוהה ביותר להקפדת בעלי מניות מרכזיים ונושאי משרה בחברות שקיבלו אישור מיזוג מרשות התחרות, לוודא כי החברה אכן עומדת בתנאי האישור, בכדי להימנע מהטלת אחריות פלילית8 בשם התאגיד ובאופן אישי.

[1] ת"פ 17540-08-20 מדינת ישראל נ' גרידינגר ואח'.
[2] מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי על התחום שבו בוצעה העבירה.
[3] עבירות המנויות בסעיפים 47(א)(4), 48 ו- 55א(ג) לחוק התחרות הכללית התשמ"ח – 1988.
[4] עבירות המנויות בסעיפים 19 ו- 23(א)(2) לחוק העונשין התשל"ז – 1977.
[5] סעיף 48 לחוק התחרות הכללית התשמ"ח – 1988 קובע את האחריות המוטלת על נושא משרה לפקח ולעשות כלל שניתן למנוע עבירה בידי התאגיד או מי מעובדיו. אם נעברה עבירה זו על ידי התאגיד או מי מעובדיו חזקה כי נושא המשרה הפר את חובתו לפקח ולמנוע את מניעת העבירה עד כמה שניתן.
[6] סעיף 19 לחוק העונשין התשל"ז – 1977. 
[7] דוגמה לעבירה נלווית: עבירה של יצירת הסדר כובל (או ניסיון ליצירת הסדר כובל), לפי סעיף 47(א1) לחוק התחרות הכללית התשמ"ח – 1988.
[8] סעיף 47(א)(4) לחוק התחרות הכללית התשמ"ח – 1988 קובע ענישה פלילית של מאסר או קנס על מי שלא קיים תנאי שנקבע באישור המיזוג.