מעקב ופיקוח אחר עובדים במתכונת עבודה מרחוק
06.04.2023
ביום 25.12.2022 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות טיוטה להערות הציבור בנושא היבטי פרטיות במעקב אחר עובדים במתכונת עבודה מרחוק.1 בטיוטה הועלו המלצות מעשיות שנועדו להעניק למעסיקים קווים מנחים לפיקוח אחר עובדים במתכונת עבודה מרחוק, מבלי שיהיה בכך משום הפרה של הוראות דיני הגנת הפרטיות.
ככלל, עמדת הרשות היא שהפעלת אמצעי לפיקוח בעבודה מרחוק תעמוד בדרישות החוק כל עוד היא נעשית באופן סביר ומידתי. עם זאת, סבירות הפעלת אמצעי הפיקוח נבחנת באופן שונה מאשר במקרה של פיקוח על עובד שנמצא במקום העבודה, כאשר לפיקוח מרחוק מאפיינים ייחודיים. לצורך הדוגמה, פיקוח על עובד בביתו, כאשר אינו מתגורר לבד, עלולה לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים.
הרשות מבקשת להבדיל בין אמצעי מעקב משני סוגים: אמצעים שהפגיעה בפרטיות העובד הנשקפת מהם היא סבירה (כמו דיווח שעות באפליקציה מבלי לשמור מידע ביומטרי); לבין אמצעים שפגיעתם בפרטיות מוגדרת כגבוהה במיוחד, כמו שליטה במצלמת רשת, צילום המסך, וניטור תנועות העכבר.
ככל שמדובר בסוג הראשון, הדרישה היא להפעלה סבירה ומידתית, ובעלת זיקה לאינטרסים הלגיטימיים של מקום העבודה. כך, נראה שניתן יהיה להצדיק, למשל, דיווח שעות עבודה מהבית כאמור, כאשר האינטרס הלגיטימי הוא הדרישה מהמעסיק לעמוד בחובתו החוקית לעקוב אחר שעות עבודתו של העובד.
מצד שני, ככל שמדובר בהפעלת באמצעים בהם הפגיעה המסתמנת בפרטיותו של העובד הינה קיצונית, יש לעשות זאת במקרים חריגים בלבד, ורק כאשר המעסיק יכול להצביע על תכלית מקצועית קונקרטית המצדיקה הזאת, והכול בנוסף לדרישות הסבירות והמידתיות החלים על אמצעי פיקוח מהסוג הראשון, כפי שפורט לעיל.
בנוסף, נראה שלצורך הפעלת כל אמצעי פיקוח שהוא, בין אם מדובר באמצעי שהפגיעה לפרטיות היא קיצונית או לאו, ישנה דרישה לקבלת הסכמתו של העובד לעצם פעולת הפיקוח, ומוטב להבהיר עד כמה שניתן מהו האמצעי שמופעל. עצם איסוף מידע אישי מבלי לקבל הסכמה כאמור, עשוי להוות פגיעה בפרטיותו של העובד והפרה של הוראות החוק. מובהר כי אין בקבלת הסכמתו של עובד (גם בהסכמה מפורשת) כדי לאפשר למעסיק להשתמש באמצעי הפיקוח מהסוג השני, והחובות המוטלות עליו, כפי שפורטו לעיל, חלות גם כאשר ישנה הסכמה מפורשת וברורה של העובד לביצוע הפיקוח.
על המעסיק להביא בחשבון גם את הפגיעה האפשרית בפרטיות העובד כתוצאה משמירת המידע הנאסף במסגרת הפיקוח. בנושא זה, המעסיק נדרש לבצע איזון בין היקף הפגיעה בפרטיות לתכלית שמירת המידע. בהתאם, וכדי לצמצם את החשיפה עבור המעסיק, ממליצה הרשות להגביל את פרק הזמן שבו המידע נשמר במאגריו, וכן להימנע משמירת מידע שאינו קשור באופן ישיר לביצוע עבודתו של העובד.
יוזכר כי מדובר בטיוטה שנשלחה להערות הציבור, ונושא הפיקוח אחר עובדים במתכונת של עבודה מרחוק טרם נדון לעומק בבתי המשפט. עם זאת, לעמדתה של הרשות להגנת הפרטיות חשיבות מכרעת בסוגיות הנוגעות להגנת הפרטיות, ועל כן, הקפדה על התנהלות בהתאם להמלצות הרשות עשויה למנוע חשיפה של מעסיק להליכים משפטיים.
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
אישור בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין אי-הצגת מחיר כולל לרכב
01.11.2026
ביום 6.9.2026 אישר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד באופן חלקי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד יבואנית רכב, בטענה כי אגרת העברת בעלות שנגבתה מהלקוח .......
להמשך קריאהשינוי התנהלות המשיב בעקבות הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית: האם מדובר בהודאה באחריות ומהי ההשפעה על פסיקת גמול ושכר טרחה?
01.11.2026
בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה אושרו בקשות להסתלקות מבקשות לאישור תובענות ייצוגיות, תוך דיון במשמעות שיש לייחס לשינוי בהתנהלותו של משיב לאחר שהוגשה נגדו .......
להמשך קריאהתיקון 74 לחוק הגנת הצרכן: חובת הקלטת שיחות עם צרכנים
09.09.2026
ביום 22 ביולי 2026 פורסם תיקון מס' 74 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ("התיקון", "החוק")הקובע הסדר חדש המחייב עוסקים, בעסקאות מסוימות, להקליט שיחות עם צרכנים, .......
להמשך קריאה