בשנים האחרונות מתחזקת המגמה של אכיפה סביבתית באמצעות מערכת המשפט, כך שנגד גורמים מזהמים לכאורה מתנהלים הליכים משפטיים כמו הליכים פליליים, תביעות אזרחיות, תביעות שמוגשות על-ידי המדינה בגין הנזק שנגרם לציבור ותובענות ייצוגיות.

המגמה של עלייה במספר התובענות הייצוגיות בתחומים הסביבתיים נובעת ממספר גורמים. ראשית, מערכת המשפט הישראלית מהווה כר פורה ל"שחקנים" בתחום התובענות הייצוגיות – מבקשים ובאי-כוחם, אשר מזהים פוטנציאל כספי גדול שגלום בהליך התובענה הייצוגית נגד תאגידים הנחזים בעיניהם כ"כיס עמוק". סיבה נוספת להתפתחות המגמה היא שמערכת המשפט בישראל רואה עצמה חלק אינהרנטי מהמאבק לשמירה על הסביבה, מתוך הצורך להתמודד עם כשלי שוק סביבתיים.

בשנה האחרונה ניתנו מספר החלטות בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד תאגידים בטענה שזיהמו את הסביבה. מהחלטות אלה עולה כי בתי המשפט מצד אחד מכירים בצורך להירתם למאבק לשמירה על הסביבה, ומצד שני מכירים בחשיבות השמירה על המסגרת המשפטית הרלוונטית.

בעניין מפעלי רותם אמפרט נגב בע"מ1 דן בית המשפט העליון בערעור על החלטה שדוחה בקשה לאישור תובענה כייצוגית. הבקשה הוגשה בשנת 2018 על-ידי פעילי סביבה נגד מפעלי תעשייה הממוקמים סמוך לים המלח, בטענה כי בשנת 2000 אירעה דליפת שפכים מהמפעלים, שבעקבותיה חלחלו השפכים אל הקרקע וחדרו, בין היתר, למקורות מים ציבוריים. בית המשפט העליון קיבל את הערעור באופן חלקי, כשהדגיש כי לפרט אין יכולת לתבוע תביעה קניינית, עם סעד של פיצוי, בשל נזק שנגרם למקורות מים המהווים משאב ציבורי.
כלומר, לפרט יש זכות חוקתית שהמדינה תספק לו מקורות מים, אך אין לו זכות קניינית במקורות המים. מצד שני, בית המשפט קבע כי לא חלה בעניין התיישנות על אף שהאירוע ארע בשנת 2000, וזאת לנוכח האינטרס הציבורי החשוב בשמירה על מקורות המים.

בעניין מפעלי זיקוק אשדוד2 ובעניין חוף דור3 דחו בתי משפט מחוזיים שתי בקשות שהוגשו בטענה לנזק סביבתי שנגרם לכאורה על-ידי המשיבות. בשני המקרים דובר על אירועים נקודתיים שזיהמו את הסביבה – פליטת עשן שחור מבית זיקוק והפרת היתרים של אסדת הגז לוויתן. בשני המקרים הרשויות הטילו עיצומים על החברות עקב האירועים המזהמים עוד בטרם הוגשו בקשות האישור. שתי הבקשות נדחו על-ידי בתי המשפט בטענה שהמבקשים לא הוכיחו כי נגרם להם וליתר חברי הקבוצה נזק, תוך שימת דגש על כך שלא הוגשה חוות-דעת מומחה מטעם המבקשים לעניין הנזק.

המגמה ההולכת וגוברת של שימוש בכלי התובענה הייצוגית לצורך אכיפת עוולות סביבתיות עשויה לרמז על פופולריות עתידית של תובענות סביבתיות נגד גורמים שטרם נתקלו בבקשות לאישור המבוססות על עילות אלה, כמו יצרניות ויבואניות רכב.

[1] ע"א 4354/22 טל ואח' נ' רותם אמפרט נגב בע"מ (נבו 12.10.2023).
[2] ת"צ (ב"ש) 2133-08-20 סאפל נ' פז בית זיקוק אשדוד בע"מ (נבו 29.8.2023).
[3] ת"צ (חיפה) 35983-12-20 הגלילי נ' שברון מדיטרניאן לימיטד (נבו 7.2.2024).