חדשות מעולם המשפט

ניוזלטר

?What’s New

תזכיר חוק ההגבלים העסקיים בעניין חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי

05.12.2017

ביום 30.10.2017 פרסמה רשות ההגבלים העסקיים תזכיר חוק לתיקון חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, בעניין חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי[1].

התיקון המוצע מבקש להעמיק ולמקד את פעילותה של רשות ההגבלים העסקיים (שלפי ההצעה, מעתה תיקרא "רשות התחרות") בפעילויות שטמון בהן נזק פוטנציאלי לתחרות ולציבור ואשר מעלות את יוקר המחייה, ומנגד להקטין את הנטל הבירוקרטי והרגולטורי שמייצרים מנגנוני הפיקוח הקיימים כיום בחוק.

נסקור בתמצית את התיקונים המרכזיים שבתזכיר:

1.  שינויים בפרק המיזוגים – סעיף 17(א) לחוק קובע כיום שלושה תנאים, אשר אם לפחות אחד מהם מתקיים, חובה על צדדים למיזוג לפנות לקבלת אישור הממונה. אחד מהם הוא שהמחזור המשותף של הצדדים למיזוג בשנה שקדמה למיזוג עולה על 150 מיליון ש"ח. התזכיר מציין כי מרבית המיזוגים המוגשים לאישור הממונה מוגשים מכוח חלופה זו, וכי הרשות מעוניינת להעלות את הסכום הקבוע בתנאי זה ל-360 מיליון ש"ח, מאחר שמאז שנקבע הסכום בחוק בשנת 1999, המשק הישראלי השתנה וצמח מאוד כך שהתוצר המקומי הגולמי גדל בתקופה שבין 1999 לשנת 2015 ביותר מפי שתיים.

2. שינויים בפרק המונופולין – הדין הישראלי הקיים מבסס קיומו של מעמד מונופוליסטי רק על נתח השוק ולא על כוח השוק עצמו. כתוצאה מכך, לא ניתן לפעול כנגד גופים בעלי כוח שוק משמעותי אשר מנצלים את כוחם לרעה, דוחקים מתחרים ופוגעים בתחרות ובצרכן, אם נתח השוק שלהם נמוך מ-50%. לפיכך, מוצע לתקן את הגדרת בעל מונופולין שבסעיף 26(א) לחוק כך שלצד ההגדרה הקיימת, שלפיה יראו מי שיש לו נתח של שוק של מעל 50% כבעל מונופולין, ייקבע כי גם מי שמחזיק ב"כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים או רכישתם, או ביחס למתן שירותים או רכישתם", ייחשב לבעל מונופולין.

3. שינוי בפרק הסדרים כובלים – בכוונת הרשות לפעול לצמצום מהותי של חובת צדדים להסדר כובל לקבל פטור פרטני להסדר, וזאת באמצעות הרחבת כללי "פטור סוג"[2], כך שסוגים מסוימים של הסדרים כובלים, העומדים בתנאים המהותיים של ההוראות בחוק בדבר מתן פטור ממתן אישור או "פטור סוג"[3], לא יהיו מחויבים בקבלת פטור פרטני. בכך למעשה נדרשת הערכה מהותית של ההשלכות התחרותיות של ההסדר הנבחן, כאשר האחריות לבחינת עמידת הצדדים בדרישות לפטור מועברת אל הצדדים עצמם.

4. הסרת ה"תקרה" המגבילה את סכום העיצום הכספי שמוטל על תאגיד גדול – כיום, החוק קובע עיצום כספי מירבי של שמונה אחוזים ממחזור המכירות של המפר, "ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 24,490,070 שקלים חדשים" לגבי הפרות מהותיות של החוק. התזכיר מציע להסיר את המגבלה על הסכום המירבי שניתן להטיל כעיצום על תאגיד.

הציבור הוזמן להעביר הערותיו לתזכיר החוק עד ליום 31.12.2017.


[1] תזכיר חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס'  ) (חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי), התשע"ז-2017.
[2] מכוח סעיף 15א לחוק.
[3] תנאים אלו קבועים בסעיף 14(א) לחוק ובסעיף 15א(א) לחוק בהתאמה.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

תיקון 74 לחוק הגנת הצרכן: חובת הקלטת שיחות עם צרכנים

09.09.2026

ביום 22 ביולי 2026 פורסם תיקון מס' 74 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ("התיקון", "החוק")הקובע הסדר חדש המחייב עוסקים, בעסקאות מסוימות, להקליט שיחות עם צרכנים, .......

להמשך קריאה
arrow

מתי עשוי יבואן רכב לשאת באחריות לפעילותו של מוסך מורשה?

09.09.2026

בית המשפט העליון נתן לאחרונה פסק דין העוסק בהיקף האחריות שעשויה לחול על יבואן רכב בגין פעולות המבוצעות במוסכים מורשים שאינם בבעלותו[1]. ההליך החל .......

להמשך קריאה
arrow

אישור תובענה ייצוגית נגד טסלה בעניין מעמדם החוזי של מפרטים ומידע טכני באתר מכירה מקוון

06.08.2026

לאחרונה אישר בית המשפט המחוזי בקשה לניהול תובענה ייצוגית נגד טסלה מוטורס ישראל בע"מ ("טסלה"), בשל פערים לכאורה בין המידע שהוצג באתר האינטרנט של .......

להמשך קריאה
arrow