תובענה ייצוגית חדשה: גביית יתר בעמלות ניירות ערך זרים
19.07.2023
ביום 27.6.2023 קיבל בית המשפט המחוזי בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בנק מוביל בישראל, שבבסיסה הטענה כי הבנק גובה מלקוחותיו עמלות יתר על רכישת ניירות ערך זרים.1
טענת הבנק כי הסיבה לגביית העמלות הגבוהות על רכישת ניירות ערך זרים היא שהבנק רוכש אותם מסוכן בורסה זר (ברוקר), שגובה בעצמו עמלות מהבנק, נדחתה.2 בפועל, הבנק מקבל החזרים מהברוקר, כך שהמחיר שבו רוכש הבנק את ניירות הערך מהברוקר, נמוך מהעמלה שגובה הבנק מלקוחותיו, ואת הפער ביניהם – גורף הבנק לכיסו. זאת, בניגוד לתעריפון האחיד של הבנקים הקובע כי גביית עמלה בגין הוצאות צד שלישי תיעשה "בהתאם להוצאות הממשיות",3 ובכך הבנק מתעשר שלא כדין.
לטענת הבנק, פעולותיו הנוגעות לניירות ערך זרים, מתבצעות במרבית מדינות העולם בשיתוף עם תאגיד בנקאות פיננסים אמריקאי גדול4 וחברות בנות שלו. נטען כי ככלל, לא מקבל הבנק החזר על עמלת הברוקר מתאגיד הבנקאות, אלא במקרים שבהם תאגיד הבנקאות מעניק שירות "כפול" של רכישת ניירות הערך ושירותי טיפול בתיק ניירות הערך.5 לשיטת הבנק, מדובר בהטבות הקשורות ליחסים העסקיים-מסחריים של הבנק עם תאגיד הבנקאות, שאינן נוגעות ללקוחות הבנק.
בית המשפט קבע כי קיימת נגד הבנק עילת תביעה שעניינה בגבייה העולה על ההוצאה הממשית המשולמת על-ידיו לברוקר נוכח ההטבות לכאורה להן זוכה. עוד קבע בית המשפט, בניגוד לעמדת הבנק, כי הטבות אלו הן כן מעניינם של הלקוחות, שהרי אם הבנק מקבל הטבה מצד שלישי בגין פעולות שביצעו לקוחותיו בניירות ערך, גם אם מדובר בהטבה שהיא חלק מהתחשבנות כוללת, התוצאה הסופית היא גביית עמלות מהלקוחות העולות על הוצאותיו הממשיות.
טענות נוספות נגד הבנק כמו הפרת חובת גילוי ושיעור מופרז של העמלה, נדחו.
הליך זה אוחד עם עוד שלוש בקשות דומות נגד בנקים מתחרים, אולם הן נדחו בנימוק שהמבקשים בבקשות אלו לא הצליחו לבסס תשתית לכאורית לטענת הגבייה העודפת.
[1] ת"צ 3285-09-18 רון סמוחה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (נבו 27.6.2023).
[2] בתעריפון הבנק עמלה זו נקראת "עמלת סוכננו בחו"ל".
[3] בהתאם לסמכותו התקין נגיד בנק ישראל את כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח-2008 הכוללים תעריפון אחיד לכל הבנקים המגדיר את השירותים בגינם בנק רשאי לחייב בעמלה. בחלק 11 לתעריפון המלא נכללת גבייה של "הוצאות צד שלישי" הכוללת הוצאות ברוקר לחוץ לארץ ונקבע כי הגבייה תהא "לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בהתאם להוצאות הממשיות".
[4] Citibank – תאגיד בנקאות פיננסים אמריקאי גדול המהווה אחד מתאגידי הבנקאות הגדולים ביותר בעולם ומעניק מגוון שירותים פיננסיים בעשרות מדינות ברחבי העולם.
[5] שירותי קסטודיאן – פעולה בנקאית של שמירת תיק ניירות ערך זרים וטיפול בו אשר נעשית תמורת עמלה.
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית: מחדר השרתים לחדר ההנהלה
06.07.2026
הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו-2026 (להלן: "הצעת החוק"), שאושרה לאחרונה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, עשויה לסמן שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים בישראל נדרשים .......
להמשך קריאהרשות התחרות מבקשת לעדכן את הנחיות המיזוגים: מה צפוי להשתנות?
05.07.2026
ביום 26.4.2026 פרסמה רשות התחרות ("רשות התחרות") טיוטת הנחיות מיזוגים חדשות ("הטיוטה"), אשר הועמדה להערות הציבור עד ליום 14.6.2026. ההנחיות החדשות מיועדות להחליף את .......
להמשך קריאהחשיבות קבלת הסכמה מדעת לפעולות העלולות להיחשב כפגיעה בפרטיות של אדם
10.09.2025
בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) אישר ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת Meta Platforms, Inc. ("מטא"), בטענה שהיא עושה שימוש בשמותיהם ובתמונותיהם של משתמשי הרשת .......
להמשך קריאה