תוצאות מכרז הלכה למעשה קובעות פעמים רבות את זהות השחקנים בשוק מסוים ואת מידת התחרות שתתקיים בו. לכן, יש חשיבות מרובה לכך שעורך המכרז יהיה מודע להשפעת המכרז על מאפייני השוק וישתמש בצורה יזומה באמצעים פרו-תחרותיים.

רשות התחרות פרסמה לאחרונה טיוטת מסמך להערות הציבור בנושא שקילת שיקולי תחרות בעריכת מכרזים. המסמך מפרט את החששות התחרותיים שעלולים לעלות במסגרת עריכת מכרז ואת האמצעים שבידי עורך המכרז להתמודדות עם החששות הללו ולשמירה על התחרות, או הגברתה, בשוק הרלוונטי.

הרשות מציינת ארבע נסיבות בעייתיות שיכולות להיווצר במכרזים: האחד, מתן יתרון משמעותי לזוכה – המכרז עלול לאפשר לגורם אחד בלבד (הזוכה) לצבור מומחיות בתחום, או יתרון משמעותי אחר על פני שאר השחקנים בשוק, העלולים לספק לזוכה סיכוי טוב יותר לזכייה גם במכרזים עתידיים. השני, מתן יתרונות לשחקנים קיימים – כניסה של שחקן חדש לשוק צפויה להביא לשיפור מצבו התחרותי, ולכן קיים תמריץ לשחקנים קיימים להציע הצעות גבוהות יותר מהנדרש במכרזים, ובכך לשמר את המצב הקיים בשוק. השלישי, יתרונות לשחקנים מבוססים – שחקנים קטנים ונטולי "כיס עמוק" עלולים שלא לעמוד בתנאי סף להשתתפות במכרז, כמו תשלום קבוע לעורך המכרז. הרביעי, השפעה על הצרכן הסופי – תוצאת מכרז נתון המשפיעה על רמת התחרותיות, משפיעה גם על המחירים בשוק בהתאם. במצב שבו הזוכה משלם תמלוג לעורך המכרז בגין כל יחידה שנמכרת, התמלוג הופך לרכיב בעלות השולית של הזוכה, הצפויה להתגלגל למחיר לצרכן ולהביא לעליית מחירים ולצמצום הכמות הנמכרת (ביחס לשוק שבו תמלוג אינו קיים).

האמצעים שבידי עורכי מכרזים להתמודדות החשש מפגיעה בתחרות

ככלל, יש לזכור כי אין עיצוב "נכון" אחד למכרז, ועל עורך המכרז להתאים אותו למטרותיו, למאפיינים ולנסיבות השוק ולתמריצי השחקנים השונים בו. כמו כן, על-פי סעיף 2 א(א) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, אין לקבוע תנאים להשתתפות במכרז, אלא אם כן תנאים אלה מתחייבים "מאופיו או ממהותו של המכרז".

• מכרוז בנפרד – במקרים שבהם נושא המכרז ניתן לחלוקה, יש לשקול פיצול של הנכס/השירות למספר חלקים שימוכרזו בנפרד (למשל – אזורים גיאוגרפיים). כך, מתקיימים מכרזים בתדירות גבוהה יותר ונשמר מספר גדול של שחקנים בשוק.
• הגדרת מספר זוכים במכרז נתון – כך התחרות בין החברות הזוכות על המחיר הסופי לצרכן נשמרת גם לאחר המכרז.
• הצבת תנאים המחייבים כניסת שחקנים חדשים – למשל, במקרה של מכרוז נפרד או ריבוי זוכים, ניתן להגדיר הקצאות מסוימות לשחקנים חדשים/קטנים בלבד.
• הסרת חסמי מימון – למשל, לאפשר מנגנון פריסת תשלומים או סבסוד אחוז מסוים מגובה ההצעה לשחקנים חדשים/קטנים.
• מכרז עם תשלום תמלוג לעורך – מצד אחד, תשלומים תמלוגים הוא בעייתי מבחינת גלגול עלויות לצרכן, אך מצד שני מביא לחלוקת סיכונים מאוזנת יותר בין עורך המכרז לבין הזוכה (מאחר שהסכום המועבר לעורך תלוי בהיקף הפעילות של הזוכה), וכך מתאפשר לשחקנים קטנים יותר להשתתף במכרז. כמו כן, ניתן גם לקבוע מנגנון הנחות על התמלוג ככל שהכמות הנמכרת תגדל.
• שילוב מנגנוני תשלום – כך שחלק מהתשלום לעורך מועבר כתשלום קבוע, ובנוסף הזוכה משלם תמלוגים קבועים עבור כל יחידת תפוקה.
• צמצום עלויות גישה – צמצום הביורוקרטיה הנלווית להגשת מסמכי המכרז, מתן האפשרות להשתמש באותם מסמכים במכרזים נוספים בעתיד, אספקת מידע רב ככל הניתן כדי לצמצם את עלויות חיפוש המידע.
• צמצום דרישות סף – כמו ניסיון קודם או פריסה גאוגרפית. הדרישות הללו אמנם לגיטימיות, אולם ניתן לנסות לצמצמם אותן למינימום ההכרחי.
• מנגנון לאכיפת תנאי המכרז – הטלת סנקציות על אי-עמידה בתנאים ההתחלתיים של המכרז (כמו אופן בחירת ההצעה הזוכה) או על קיום משא-ומתן בדיעבד על תנאי המכרז, המקנה יתרון משמעותי לבעלי יכולת מיקוח טובה יותר.
• מתן "ציון" להתנהגות השחקן בזמן תקופת המכרז, אשר ישפיע על סיכוייו במכרזים עתידיים. על הפרמטרים למתן הציון להיות שקופים.