קיזוז חובות של חברה הנמצאת בהקפאת הליכים

ביום 17.8.2018 נתן בית המשפט המחוזי בחיפה פסק דין[1] אשר דן בשאלה האם נושה של חברה שמצויה בהקפאת הליכים[2] רשאי לא לשלם לה חשבונות שהמועד לביצועם חל עוד לפני הקפאת ההליכים ולקזז אותם מהחובות של החברה כלפיו.

במקרה הנדון חברה קבלנית, הפעילה כקבלנית משנה, נכנסה להקפאת הליכים במהלך ביצוע עבודות בפרויקט בנייה. טרם כניסתה להקפאת הליכים, הקבלן הראשי של הפרויקט אישר ביצוע של מספר תשלומים לחברה עבור עבודות שכבר השלימה, אולם ביצוע התשלומים בפועל התעכב. הקבלן הראשי טען כי מאחר שאין ביכולתה של החברה להמשיך את ביצוע העבודות בפרויקט, היא מפרה את ההתחייבויות החוזיות כלפיו ועל כן נגרמים לו נזקים כבדים שאותם הוא רשאי לקזז מהתשלומים שהוא חייב לחברה. טענתו של הקבלן הראשי התבססה על הוראות סעיף 53 לחוק החוזים[3] וסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל[4], אשר מקנות לצדדים לחוזה את הזכות לקזז חובות של צד אחד למשנהו.

בית המשפט דחה את טענות הקבלן הראשי מאחר שגם אם לחברה הקבלנית היה חוב כלפי הקבלן הראשי, הוא התגבש רק לאחר המועד שבו החברה נכנסה להקפאת הליכים. זכות קיזוז נתונה לצדדים כשמדובר בחובות הדדיים שהיו קיימים במועד הקובע – הכרזת בית המשפט על ההקפאה. בענייננו, "חובה" של החברה הקבלנית נבע מהנזקים שנגרמו לקבלן הראשי מחמת כניסתה של החברה להליכי הקפאה ולאחריה. מחדלו של הקבלן הראשי – העיכוב בתשלומים לחברה, אשר במועד שבו היה צריך לשלם אותם החברה טרם הייתה בהקפאת הליכים וטרם הפרה את התחייבויותיה כלפיו – לא יכול להעניק לו את זכות הקיזוז.

בית המשפט הוסיף כי התנהלותו של הקבלן הראשי נגועה בחוסר תום לב, שכן אם היה משלם את החשבונות במועדם שאלת הקיזוז כלל לא הייתה מתעוררת, וייתכן כי העיכוב בביצוע התשלומים לחברה הוביל במידה מסוימת לקריסת החברה ולכניסתה להקפאת הליכים. כמו כן בית המשפט ציין כי בבקשתו של הקבלן הראשי לקיזוז יש משום פגיעה בעקרון השוויון כלפי נושים אחרים של החברה, מאחר שקיזוז התשלומים שאותם הוא חב לחברה מקטין את סך כל נכסי החברה ומכאן שמצטמצמת היכולת של אותם נושים להיפרע מחובות שיש לחברה כלפיהם.

לנוכח כל האמור לעיל, בית המשפט הורה לקבלן הראשי לשלם לחברה את כל החשבונות אשר היה עליו לשלם לה טרם כניסתה להקפאת הליכים, תוך הדגשה כי התשלום איננו גורע מזכותו של הקבלן לתבוע מהחברה נזקים שנגרמו לו בגין הפרת התחייבויות של החברה כלפיו עקב כניסתה להקפאת הליכים.

^{[1] פר"ק (חי') 49748-07-18 אקורד מ. את פ. בע"מ נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון.}

^{[2] הקפאת הליכים היא מצב שבו חברה מגיעה למצב של חדלות פרעון ואינה יכולה לפרוע את חובותיה לעובדים ולספקים, ובית המשפט מאפשר לה להשתקם בתוך פרק זמן מוגדר, שבמהלכו לא ניתן לפתוח בהליכים חדשים או להמשיך בהליכים קיימים נגד החברה.}

^{[3] חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973}

^{[4] פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980}