מתי שיתוף פעולה עסקי יוכר כשותפות לא רשומה?
13.01.2021
ביום 2.12.2020 נתנה המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין[1] העוסק בתנאים שלפיהם יראו שיתוף פעולה עסקי בין צדדים כשותפות לא רשומה.
בעניין זה נדונה מערכת יחסים בין שני יזמים. אחד היזמים (הנתבע) הציע לשני לחבור אליו למיזם לפיתוח טכנולוגיה חדשנית. השניים חתמו על הסכם מייסדים שקבע, בין היתר, כי עד למועד מסוים תוקם חברה חדשה שאליה יועברו הזכויות והטכנולוגיה של המיזם, והמיזם יפעל דרכה. עם זאת, לאחר זמן קצר עלו היחסים בין הצדדים על שרטון והחברה מעולם לא הוקמה. בית המשפט נדרש לשאלת קיומה של שותפות בין הצדדים בקשר עם המיזם.
בית המשפט מנה את התנאים הבסיסיים לקביעת קיומה של שותפות: (1) קיומו של עסק; (2) שני אנשים או יותר שמנהלים את העסק במשותף; ו-(3) קיומו של מניע משותף להשאת רווחים. בית המשפט גם הציג רשימה פתוחה של אינדיקציות לקיום שותפות: רישום העסק כשותפות; כוונת הצדדים; חלוקה ברווחי העסק; הצגת הצדדים לציבור כשותפים; משך היחסים; השתתפות בנכסים ובחזקה של העסק; זכות שווה לצדדים בניהול העסק; זכות הדדית לחייב האחד את השני בעסק; ההשקעה הראשונית המוטלת על כל אחד מהצדדים; הצורך בהסכמת הצדדים בהכנסת שותף/עובד חדש לעסק; תחילת ניהול העסק בפועל (להבדיל מהסכם לניהול עסק בעתיד).
זאת ועוד, בית המשפט קבע כי בנסיבות המתאימות, ניתן להחיל את דיני השותפות גם כאשר הצדדים בחרו בצורת התאגדות אחרת. כך לדוגמה, אם עסק נרשם כחברה ומתנהל בפועל על דרך של שותפות, רישום העסק כחברה כשלעצמו אינו שולל את האפשרות להגדירו כשותפות. שם העסק, אופן הרישום והסממנים הפורמליים נסוגים מפני צורת הניהול בפועל. הדבר נכון ביתר שאת כאשר מדובר בחברות פרטיות קטנות.
בעניין הנדון נפסק כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי שותפות, בין היתר, לנוכח פעולות עצמאיות וחד-צדדיות שביצעו הצדדים בהקשר עם השותפות; הפרדה בין משאבי השותפות, להבדיל מחלוקה בהם; דרישת אחד הצדדים לתשלום שכר בתמורה לעבודתו בעסק, באופן שלא יחשוף אותו להפסדים אם המיזם לא יניב רווחים; הסכם המייסדים שהעיד על כוונת הצדדים להקים חברה (ולא שותפות); והתכתבויות בין הצדדים שבהן צוין כי מטרת הצדדים הייתה להקים חברה. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי בנסיבות אחרות, ייתכנו מקרים שבהם יחסים יעלו לכדי שותפות גם במצב שבו הצדדים תכננו להקים חברה בע"מ, והכל בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה ובעזרת המבחנים שצוינו לעיל.
[1] ת"א 58416-04-19 יואב קוטלרסקי נ' דניאל שוואב.
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תיקון 74 לחוק הגנת הצרכן: חובת הקלטת שיחות עם צרכנים
09.09.2026
ביום 22 ביולי 2026 פורסם תיקון מס' 74 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ("התיקון", "החוק")הקובע הסדר חדש המחייב עוסקים, בעסקאות מסוימות, להקליט שיחות עם צרכנים, .......
להמשך קריאהמתי עשוי יבואן רכב לשאת באחריות לפעילותו של מוסך מורשה?
09.09.2026
בית המשפט העליון נתן לאחרונה פסק דין העוסק בהיקף האחריות שעשויה לחול על יבואן רכב בגין פעולות המבוצעות במוסכים מורשים שאינם בבעלותו[1]. ההליך החל .......
להמשך קריאהאישור תובענה ייצוגית נגד טסלה בעניין מעמדם החוזי של מפרטים ומידע טכני באתר מכירה מקוון
06.08.2026
לאחרונה אישר בית המשפט המחוזי בקשה לניהול תובענה ייצוגית נגד טסלה מוטורס ישראל בע"מ ("טסלה"), בשל פערים לכאורה בין המידע שהוצג באתר האינטרנט של .......
להמשך קריאה