חברות ישראליות רבות מקימות סניפים בארצות הברית במטרה להרחיב את עסקיהן ולהתפשט אל השוק האמריקאי, ותוך כך הן מתקשרות הן עם עובדים והן עם קבלנים עצמאיים. אולם, חברות ישראליות שכאלו אינן תמיד מודעות לתנאים הנוגעים לסיווג המועסקים כקבלנים עצמאיים, ובמקרים שבהם לפי המבחנים של הדין המקומי קבלן מסוים ייחשב דווקא לעובד, הדבר עלול לגרור תביעות מהמועסקים השונים לתשלומי זכויות סוציאליות המוענקות לעובדים.
בארצות הברית סיווגו של עובד כקבלן עצמאי לא ייבחן בהכרח לפי ההסכמה בין הצדדים. במדינות השונות בארה"ב קיימים מבחנים עובדתיים שונים שלפיהם נקבע מיהו עובד, ואף חוק פדרלי עשוי לחול על שאלת סיווג העובדים. כך לדוגמה, במדינות שונות, כגון במדינת קליפורניה, נדון מבחן הכולל שלושה תתי-מבחנים, המכונה "מבחן ה-ABC". בהתאם למבחן זה, אם מערכת היחסים בין הקבלן העצמאי לבין החברה איננה צולחת את כל המבחנים במצטבר, ייחשב הקבלן העצמאי כעובד. יצוין גם כי חרף סעיפי שיפוי בחוזה, ייתכן שהחברה תהיה זו שתישא בקנסות הקשורים בסיווג שגוי של נותן שירותים כקבלן עצמאי ולא כעובד.
תתי-המבחנים הם כדלקמן:
• A – חופש: האם המועסק חופשי משליטה והכוונה על ביצוע העבודה, הן במסגרת החוזה והן בפועל?
• B – התקשרות לא כעובד: האם העובד מבצע עבודה שהיא מחוץ למהלך העסקים הרגיל של החברה?
• C – עצמאות: האם המועסק נוהג לעסוק בסחר, עיסוק או עסק עצמאי שהוקמו באופן עצמאי ונפרד מאופי העבודה שביצע עובד עבור החברה?
במקרים רבים, מבחן B יהיה המבחן שחברות יתקשו לצלוח. אם העובד מבצע משימות דומות באופן משמעותי לעובדים האחרים ייתכן כי הדיון ייפסק בנקודה זו. לדוגמה, אם מדובר בחברת סייבר, כאשר נותן שירותים מוזמן לבצע תיקון אינסטלציה במשרדי החברה מובן שאין הוא מועסק בעבודה שהיא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה. לעומת זאת, אם מדובר בנותן שירותים הכותב קוד, אפילו מביתו או בשעות גמישות שאינן מוכתבות על-ידי החברה, וגם אם הוא נשכר על בסיס פרויקט, לא מן הנמנע שנותן השירותים יסווג כעובד. כמו כן, אם נותן שירותים מבצע משימות זהות לאלו שביצעו עובדים אחרים בעבר כשכירים, ייתכן שהמעסיק יתקשה לצלוח את מבחן C.
לאור האמור לעיל, עבור חברות הפועלות בארה"ב ומעסיקות נותני שירותים שברצונם לסווגם כקבלנים עצמאיים, חשוב לקבל ייעוץ מקצועי שיוודא שסיווג זה אכן נכון ותואם את הוראות הדין המקומי.