חדשות מעולם המשפט

ניוזלטר

?What’s New

הצעת חוק: מטבע דיגיטלי מבוזר ייחשב כמטבע לצרכי מס

26.10.2020

ביום 22.9.2020 הוגשה הצעת חוק פרטית שלפיה מטבע דיגיטלי מבוזר ייחשב למטבע לצרכי מס.

מטבע דיגיטלי מבוזר הוא יחידה דיגיטלית הרשומה ומנוהלת באמצעות טכנולוגיית רישום מבוזרת (Distributed Ledger Technology). ביטקוין ואת'ריום הם המטבעות הדיגיטליים המבוזרים המוכרים ביותר כיום, אך אלה רק שתי דוגמאות לתופעה רחבה בהרבה. מטבעות דיגיטליים מבוזרים משמשים כאמצעי תשלום וככלי השקעה.

חרף הכינוי "מטבע", קיימת מחלוקת בשאלה האם מטבעות דיגיטליים מהווים מטבע או נכס לצורכי מס בישראל. לאופן סיווגם של מטבעות דיגיטליים לצרכי מס משמעות כספית משמעותית. סיווג מטבע דיגיטלי מבוזר כמטבע יביא לכך שרווחים שיצברו בגינו יהיו פטורים ממס בישראל בידי יחיד. לעומת זאת, סיווגו של מטבע דיגיטלי כנכס יביא למיסוי רווח ההון הנוצר במכירתו או בהמרתו במס בשיעור של 25%. האמור לעיל מתייחס לנסיבות שבהן הפעילות במטבע דיגיטלי אינה עולה לכדי עסק ואינה במסגרת עסק.

עמדת רשות המיסים היא כי אמצעי תשלום מבוזר מהווה נכס[1]. כך גם קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בלוד[2].

הצעת החוק מציעה לקבוע כי מטבע דיגיטלי מבוזר, שיוכר ככזה בצו של שר האוצר, לא יסווג כ"נכס". יש לשער שכוונת מציעי החוק היתה כי מטבע דיגיטלי יסווג כ"מטבע" לעניין פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. שלילת מעמדו של מטבע דיגיטלי מבוזר כ"נכס" בלי להגדירו במפורש כ"מטבע" עלולה להביא לכך שהרווח בהמרתו למטבע "רגיל" או למטבע דיגיטלי מבוזר אחר לא תהיה נתונה למיסוי – לא בידי יחיד ולא בידי חברה. ניתן להניח כי אם הצעת החוק תעבור את שלבי החקיקה הראשונים, הדבר יתוקן בשלב הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית.

הצעת החוק אמנם לא מסווגת "מטבע דיגיטלי מבוזר" כ"מטבע" לעניין הפקודה, אך מגדירה מה נחשב כמטבע מסוג זה, לצורך סיווגו כחריג להגדרת "נכס". "מטבע דיגיטלי מבוזר" הוא כזה שמתקיימים בו כל אלה: (1) הנפקתו מתבצעת על-ידי רשת מחשבים מבוזרת, לפי חוקי מערכת שנקבעו מראש, ולא על-ידי מדינה או גורם פיננסי מרכזי; (2) ההנפקה הראשונית של יחידת המטבע לא נעשתה תמורת תשלום לגורם כלשהו; (3) שווי השוק שנקבע למטבע בשוק החופשי אינו נמוך ממיליארד שקלים חדשים, על-פי שיטת חישוב שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, בהתאם לגודל השוק; (4) הוא מיועד לשימוש כללי ולא הונפק עבור עסק או תחום מסוים.

[1] חוזר מס הכנסה מספר 05/2018 – מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים: 'מטבעות וירטואלים').

[2] ע"מ (מרכז) 11503-05-16 נועם קופל נ' פקיד שומה רחובות (פורסם בנבו, 19.5.2019).

המידע שלעיל הוא מידע כללי בלבד. הוא אינו חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. כל הזכויות שמורות למשרד צמח שניידר ושות’, עורכי דין. 

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

אישור בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין אי-הצגת מחיר כולל לרכב

01.11.2026

ביום 6.9.2026 אישר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד באופן חלקי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד יבואנית רכב, בטענה כי אגרת העברת בעלות שנגבתה מהלקוח .......

להמשך קריאה
arrow

שינוי התנהלות המשיב בעקבות הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית: האם מדובר בהודאה באחריות ומהי ההשפעה על פסיקת גמול ושכר טרחה?

01.11.2026

בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה אושרו בקשות להסתלקות מבקשות לאישור תובענות ייצוגיות, תוך דיון במשמעות שיש לייחס לשינוי בהתנהלותו של משיב לאחר שהוגשה נגדו .......

להמשך קריאה
arrow

תיקון 74 לחוק הגנת הצרכן: חובת הקלטת שיחות עם צרכנים

09.09.2026

ביום 22 ביולי 2026 פורסם תיקון מס' 74 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ("התיקון", "החוק")הקובע הסדר חדש המחייב עוסקים, בעסקאות מסוימות, להקליט שיחות עם צרכנים, .......

להמשך קריאה
arrow