פטורי סוג הם כלי מרכזי שבעזרתו יכולה רשות התחרות לפטור צדדים להסדרים כובלים מסוימים מהחובה לקבל את אישורו של בית הדין לתחרות. בשנת 2013 נקבעו כללים המאפשרים מתן פטור להסדרים שאינם אופקיים (קרי, שאינם נערכים בין מתחרים) ואין בהם כבילות מחיר מסוימות (קרי, הכתבה בעניין המחיר שבו יימכרו טובין כלשהם).[1]

ביום 5.5.2021 פרסמה רשות התחרות טיוטת כללים שבה מוצע להאריך את תוקפם של הכללים משנת 2013 ולהסיר מן הפטור את האיסור להכתיב בו מחיר.

עד כה, הוחרגו מהפטור הסדרים הכוללים הכתבות מחיר מסוימות, ולמעשה כל הסדר כובל שבו ספק מכתיב למפיץ באיזה מחיר יימכרו טובין כלשהם חייב בבקשת פטור פרטנית (למעט קביעת מחיר מקסימלי של טובין,[2] שיכולה לחסות תחת פטור הסוג, ללא הגשת בקשה פרטנית). עתה, מוצע במסגרת הטיוטה להסיר את סייג "כבילת המחיר", ובכך לייתר הגשת בקשות פרטניות ולקדם בחינה מהותית של כל הסדר כובל לגופו, גם במקרים שבהם ההסדר כן כולל הכתבת מחיר.

הסרת ההחרגה הנוגעת להכתבת מחיר מהווה שינוי משמעותי באופן הבחינה של הסדרים כובלים מסוג זה (הסדרים שבין ספק למפיץ). כללי פטור הסוג קובעים כי הסדר כובל כזה יהיה חוקי בהתקיים התנאים הבאים:[3]

(1)        מבחינה מהותית אין בהסדר כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות;

(2)        עיקרו של ההסדר אינו בהפחתת התחרות או במניעתה;

(3)        הכבילות שבו נחוצות לצורך מימוש עיקרו של ההסדר בין הצדדים.

[1] כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים ואין בהם כבילות מחיר מסוימות), תשע"ג-2013.

[2] הסדרי הכתבת מחיר מינימום אינם מותרים באופן גורף, אלא רק בהתאם לעמידתם בתנאים שלעיל.

[3] התנאים מפורטים בסעיף 2 לפטור הסוג, ומבוססים על סעיף 15א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988.