ביום 5.7.2022 נתן בית המשפט העליון פסק דין העוסק בייבוא מקביל של מוצר הנושא סימן מסחר שרשום בישראל על שם חברה אחרת.1

בפסק הדין נדון ערעורה של חברה העוסקת בייצור ושיווק משקאות קלים ובעלת סימן המסחר "שוופס" בתחומי מדינת ישראל. יבואן מקביל, העוסק בייבוא של מוצרי מזון ומשקאות לישראל, ביקש לייבא משקאות "שוופס" שיוצרו באוקראינה על-ידי חברה-בת של חברת קוקה-קולה, המחזיקה בזכויות סימן המסחר "שוופס" באוקראינה. לצורך כך, פנה היבואן המקביל לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבוע כי מדובר בייבוא מקביל חוקי שאין בו כדי להפר את סימן המסחר "שוופס" הרשום בישראל על שם החברה היצרנית. לנוכח קביעתו של בית המשפט המחוזי, שלפיה מדובר בייבוא מקביל חוקי, ערערה החברה היצרנית לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון פסק כי הייבוא המקביל מפר את זכויותיה של החברה היצרנית בסימן המסחר "שוופס" הרשום על-שמה בישראל, ואינו חוסה תחת ההגנה של ייבוא מקביל.

בית המשפט העליון עמד על כך שסימן מסחר מוגבל לגבולות המדינה שבה הוא נרשם, ולכן, על אף שהיבואן המקביל רכש את המוצרים מחברה המחזיקה בזכויות סימן המסחר "שוופס" באוקראינה, אין בכך כדי להכשיר את השימוש בסימן בישראל. ייבוא שמפר את עיקרון ההגנה הטריטוריאלית ואת זכות הבלעדיות של בעל סימן המסחר הישראלי, הוא בגדר הסגת גבול מסחרית שאינה חוקית.

כפי שנפסק, מתן היתר לשיווק מוצר המתחרה במוצריו של בעל סימן מסחר זהה או דומה שנרשם בישראל עלול להטעות צרכנים לרכוש את המוצר המתחרה, במחשבה שמדובר במוצר של בעל סימן המסחר. כמו כן, הדבר יאפשר למשווק המוצר המתחרה להנות הנאת-חינם מהמוניטין, השיווק וההשקעה של בעל סימן המסחר במוצריו, ועלול ליצור תמריץ שלילי בקרב בעלי סימני המסחר לשפר את מוצריהם ולהבטיח את איכותם לצרכנים.



[1] ע"א 7934-20 יפאורה תבורי בע"מ בן שלוש יבוא ויצוא בע"מ (נבו, 5.7.2022).