ביום 11.9.2022 בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל באופן חלקי בקשה לאישור תובענה ייצוגית1 נגד רשת מלונות גדולה, וקבע, בין היתר, כי הרשת הטעתה את אורחי המלון כשהציגה מחירים ללא מע"מ, וכן כי הפרה חובה חוזית כשגבתה כספי תרומה מהלקוחות בלא הסכמתם המפורשת לכך.

בית המשפט קיבל את הטענה כי הרשת מציגה את חיובי האורחים על גבי מסכי הטלוויזיה שבחדרם ללא רכיב המע"מ באופן המטעה את האורחים להניח כי הוציאו פחות כסף ממה שהוציאו בפועל, ומעודד אותם לבצע רכישות נוספות במלון. נקבע כי מדובר בהפרה של הוראות תקנות שירותי תיירות,2 וזאת על אף שהופיעה הערה על גבי מסך הטלוויזיה כי המחירים אינם כוללים מע"מ. בית המשפט דחה את טענת הרשת, שלפיה מאחר שמוצג סכום החיוב לאחר שהאורח כבר ביצע את העסקה (ולאחר שצרך את השירות) ממילא אין להצגת סכום החיוב השפעה על הליך קבלת ההחלטות של האורח טרם רכישת השירות/מוצר.

כך נקבע גם ביחס להשמטת חיוב המע"מ ב"תעודות" שמפיקה הרשת לאורחיה כאישור להזמנת שירותי הספא – על אף שהתעודה עניינה אישור שלאחר הזמנת השירות, יש לתת להוראות התקנות פרשנות מרחיבה שלפיה חלה על הרשת חובה להציג מחיר כולל מע"מ בכל מקום שבו מוצג מחיר.

סוגייה נוספת שנידונה בענייננו, היא כי הרשת כללה בחשבונות האורחים חיוב בסך 10 ש"ח בגין תרומה, ללא קבלת הסכמתם המפורשת מראש. מנגנון התרומה פעל על דרך של ברירת המחדל, כך שנדרש מהאורחים לבצע פעולה אקטיבית כדי לא לתרום (מנגנון opt-out). בית המשפט נימק את קביעתו, בין היתר, על בסיס ממצאי מחקרים במדעי ההתנהגות, שלפיהם רוב האנשים נוטים להימנע מביצוע פעולה אקטיבית המשנה מצב קיים, וכפועל יוצא מקבלים החלטות לא רציונאליות. משכך, אין בהיעדר פעולתם כדי ללמד על הסכמה לתרומה.

בית המשפט קבע כי סביר להניח שנגרם לאורחי הרשת נזק בלתי ממוני מסוג פגיעה באוטונומיה, ורגשות שליליים כדוגמת חוסר נוחות ומבוכה, אם נאלצו לבקש את ביטול החיוב עבור התרומה. הפסיקה מכירה ב"חוזה הנאה" שבין נותני שירותי מלונאות לאורחי המלון,3 שתכליתו היא העצמת רווחי האורחים. נקבע כי מנגנון התרומה כאמור מנוגד לחובת המלון לשמור על הכבוד ועל אוטונומיית הרצון של אורחיו, ומכאן מהווה הפרה של חובה חוזית כלפיהם.

[1] ת"צ 54941-09-19 נייגוז נ' ישרוטל בע"מ ואח'.

[2] תקנה 19 לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), תשע"ג-2013: "בעל בית מלון יפרסם ויציג באופן הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות את מחיר השירות הניתן בו, כשהוא כולל כל מס, אגרה ותשלום חובה, וכל תשלום אחר הנלווה לשירות ושהצרכן אינו יכול לוותר עליו (להלן – מחיר כולל)…".

[3] דיני הגנת הצרכן ותקנות שירותי תיירות מסדירים את ההתקשרות החוזית בין בעל מלון לאורח לצורך חופשה או צריכת שירותי תיירות ונופש אחרים במלון.