ביום 1.6.2017 ייכנס לתוקף חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016. החוק בא להסדיר את ענף נותני שרותי המטבע וענף האשראי החוץ-מוסדי והחוץ-בנקאי ומטרתו פיתוח חלופה הולמת למערכת הבנקאית ויצירת תחרות בתחום השירותים הפיננסיים תוך פיקוח על הגורמים הפועלים בענף.

החוק מטיל חובות שונות ומגבלות על העוסקים במתן שירותים פיננסיים, כמפורט להלן:

1. "מתן אשראי" – המונח "מתן אשראי" הוגדר בחוק בצורה רחבה כפעילות מתן אשראי בדרך עיסוק אשר כוללת אף ניכיון שיקים, שטרי חוב וכד', מתן ערבות להתחייבות של אחר, מתן הלוואה כנגד שעבוד של נכס ומתן הלוואה למימון רכישה או השכרה של נכס או שירות (למעט חריגים שנקבעו בחוק);

2. "מתן שירות בנכס פיננסי" – מונח זה מוגדר אף הוא באופן רחב. מתן שירות בנכס פיננסי היא פעולה הנעשית דרך עיסוק, שאין בה מתן אשראי, אשר כוללת החלפת נכס פיננסי מסוים בנכס פיננסי אחר וניהול או שמירה של נכס פיננסי. נכס פיננסי הוא, בין היתר, מזומן, פיקדון כספי, שיק, שטר חוב ומטבע וירטואלי;

3. "מתן שירות פיקדון ואשראי" –קבלת פיקדונות ואשראי כדרך עיסוק, ובלבד שהפיקדונות או האשראי נושאים ריבית[1];

4. "הנפקה" – הנפקת כרטיסי אשראי.

בהתאם להוראות החוק, ימונה מפקח על נותני שירותים פיננסיים בעל סמכויות להעניק רישיונות והיתרים לפי החוק, לפקח על פעולתם של נותני שירותים פיננסיים ולנהל מרשמים של נותני שירות פיננסיים. החוק קובע כי בעת פעולתו יביא המפקח בחשבון שיקולים שונים, לרבות יצירת סביבה אמינה, בטוחה ויציבה למתן שירותים פיננסיים, הגנה ושמירה על עניינם של הלקוחות, הגברת הנגישות לשירותים פיננסיים, הגברת שקיפות המידע ונגישותו ללקוחות, קידום התחרות בתחום ועידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בתחום.

החוק מטיל חובת רישוי על עיסוק במתן שירותים פיננסים, תוך חלוקה בין סוגי הרישיונות לפי היקף פעילותו של נותן השירות: רישיון מורחב להיקף פעילות נרחב (לעניין עיסוק במתן שירות בנכס פיננסי – מחזור עסקים העולה על 30 מיליון ש"ח, לעניין עיסוק במתן אשראי – צבר אשראי העולה על 25 מיליון ש"ח) ורישיון בסיסי להיקף פעילות מצומצם (בסכומים הנמוכים מההיקף המורחב).

החוק יכנס לתוקף ב-1 ליוני 2017 בכל הנוגע לנותני שירותי אשראי וב-1 ליוני 2018 בכל הנוגע לנותני שירותים בנכס פיננסי.

^{[1] חובת הרישוי מכוח סעיף זה חלה על אגודות שיתופיות בלבד.}