ביום 2.11.2017 נתן בית המשפט העליון פסק דין[1] שבו קבע כי חובתו של משווק לספק לצרכן מידע רלבנטי ונכון על אריזת המוצר, ואין להסתפק בכך שהמידע המדויק נמצא במסמך שלצרכן אין גישה אליו טרם הרכישה.

באותו עניין הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברה שייבאה ושיווקה בישראל ערכות ביתיות לגילוי הריון שעל אריזתן נכתב באופן ברור ובולט כי הן מיועדת ""לזיהוי הריון … לפני המחזור" וכי הן "ברמת דיוק של 99%". בעקבות פנייה של צרכנית הורה משרד הבריאות לחברה לבצע איסוף (Recall) של כל הערכות בשוק בנימוק שהכיתוב המופיע על אריזותיהן מטעה ואינו תואם למידע בעלון לצרכן. החברה פעלה בהתאם להנחיות והפסיקה לשווק את הערכות. בעקבות זאת הגישה הצרכנית בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד החברה בטענה שהטעתה את ציבור הלקוחות.

לטענת התובעת, הכיתוב על גבי הערכות יוצר לכאורה רושם מטעה שלפיו הערכות מסוגלות לזהות קיומו של היריון לפני מועד הווסת המשוער ברוב המוחלט של המקרים, כאשר אין חולק כי אין באפשרותן לעשות כן. אומנם בעלון לצרכן שצורף לערכות צוין כי הערכות אינן מסוגלות לספק מידע מהימן בנוגע להיעדרו של היריון לפני מועד הווסת המשוער וייתכנו מקרים רבים שבהם השימוש בערכות לפני מועד זה יניב תוצאה שלילית כוזבת (false negative), אך העלון האמור נארז בתוך הקופסה שבה שווקו הערכות ולא היה ניתן לעיין בו לפני הרכישה.

בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, שקבע כי מצופה מעוסק לספק לצרכנים מידע רלבנטי ונכון בנוגע לטובין המשווקים על-ידיו לפני מועד הרכישה ולא לאחריה וכי עוסק אינו יכול להצדיק פרסום מטעה במקום אחד בטענה שפרסם מידע מדויק במקום אחר. העובדה שהמידע המדויק מופיע בעלון שלא ניתן לעיין בו לפני הרכישה של הערכה (מאחר שהוא ארוז בתוך הקופסה של הערכה), הביאה את בית המשפט למסקנה שהעלון לא תיקן את הרושם השגוי שיצר הכיתוב שעל גבי האריזה.

^{[1] רע"א 4114/17 כמיפל בע"מ נ' מירב זוהר.}