ביום 17.3.2024 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת בנושא איסוף מספרי וצילומי תעודות זהות, ובו הרשות סוקרת את עמדתה בכל הנוגע לחוקיות ולגיטימיות של איסוף מספרי תעודת הזהות וצילומי תעודות זהות על-ידי בתי עסק.

גילוי הדעת, שמהווה גרסה סופית לטיוטה להערות הציבור שפורסמה בעבר על ידי הרשות, מתפרסם על רקע מגמה הולכת וגוברת של בתי עסק אשר דורשים מלקוחותיהם למסור את מספר תעודת הזהות שלהם, ולעיתים אף את צילום תעודת הזהות, לצורך מתן שירות או קבלת מוצר, לצורך כניסה למקום מסוים, או לצורך קבלת מידע כללי, שעל פניו אינו מצריך כל תהליך הזדהות.

הרשות מדגישה כי מספר תעודת הזהות הוא "מידע" לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, שהוא מספר ייחודי, המלווה את האדם למשך חייו, ומשמש כ"מפתח" המאפשר גישה למידע אישי נוסף עליו. לצד תמונה של בעל התעודה, פריטי מידע נוספים המופיעים בתעודת הזהות ובספח המצורף לה, כגון שם המשפחה, שם פרטי, שמות קודמים, שמות ההורים, מין, מצב משפחתי, תאריך ומקום לידה, נחשבים למידע המוגן תחת הוראות החוק, ולעיתים גם ל"ענייניו הפרטיים של אדם" הזכאים להגנה מסוימת מכוח החוק.

אלו עיקרי עמדת הרשות בדבר העקרונות והפעולות שעל בתי עסק להקפיד עליהם, בעת איסוף מספרי תעודות זהות וצילומי תעודות זהות:

• יש להתייחס למספר תעודת זהות ולצילום תעודת זהות כאל מידע מוגן לפי החוק.
• יש להימנע מאיסוף ושמירת מידע עודף – צילום תעודת זהות כולל פרטים רבים, אשר לרוב אינם נדרשים לבית העסק, כגון תאריך הלידה (כאשר אין מגבלת גיל לרכישת המוצר), תאריך הנפקת תעודת זהות (נתון המשמש כ"מפתח" וניתן לעשות בו שימוש לרעה), מצב משפחתי ועוד. לכן, מומלץ להימנע מדרישה של צילום תעודת הזהות במלואה, למעט מקרים חריגים שבהם כל המידע המופיע על גבי תעודת הזהות דרוש לשם מתן השירות (למשל, בנק המחויב לפי חוק לאמת את פרטי הזיהוי של הלקוח באמצעות תעודת זהות ולשמור ברשותו העתק מהתעודה).
• יש לצמצם את איסוף המידע – במקרים החריגים שבהם נדרש צילום תעודת זהות, יש להסתפק בצילום החלק הקדמי בלבד, ללא הספח והחלק האחורי, וכן לאפשר ללקוח להסתיר או להשחיר פרטים מתעודת הזהות בעת מסירת הצילום.
• יש לצמצם את המידע הנשמר – אם בית העסק נדרש לשמור את צילום תעודת הזהות במאגרי המידע שלו, יש להשחיר פריטי מידע שאינם נחוצים לצורך מתן השירות, ולתת על כך את הדעת כבר בעת ההחלטה לאסוף את צילום תעודת הזהות.
• עיקרון המידתיות – על בתי עסק לפעול במידתיות ולבחון מבעוד מועד, האם איסוף מספרי תעודות זהות או צילומן הוא האמצעי היעיל להשגת המטרה, ובמקרים המתאימים שבהם ניתן לעשות כן, יש לעשות שימוש באמצעי אימות זהות אחרים, שפגיעתם בפרטיות פחותה, כגון אימות באמצעות קוד שנשלח ללקוח או הצגת תעודת הזהות ללא צילומה וללא שמירתה.
• חובת יידוע הלקוחות – אם בכוונת בית העסק לבקש מלקוח למסור צילום תעודת הזהות לצורך קבלת שירות או מוצר, על בית העסק לציין זאת בפני הלקוח טרם השלמת הליך הרכישה, גם אם הדרישה מבוצעת בפועל על-ידי חברת שליחויות הפועלת מטעמו, וזאת על מנת לאפשר ללקוח להחליט אם ברצונו להמשיך בתהליך הרכישה. בנוסף, בכל בקשה מלקוח למסור מספר תעודת זהות או צילום תעודת זהות, יש לציין בפניו1: האם חלה עליו חובה חוקית למסור את המידע או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו, המטרה שלשמה מבוקש המידע, למי יימסר המידע ומטרות המסירה.  
• עיקרון צמידות המטרה2 – אין לעשות שימוש במספר תעודת הזהות או בצילום תעודת זהות, אשר התבקשו לצורך זיהוי הלקוח בעסקה ספציפית, לצורך מטרות אחרות.  
• חובת בחינה עתית של הצורך בשמירת מידע במאגר – במסגרת הבחינה השנתית שמחויב בעל מאגר לערוך מכוח תקנה 2(ג) לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-³2017, עליו לכלול התייחסות ספציפית ומפורשת לצורך בשמירת מספרי תעודת זהות או צילומי תעודת זהות במאגר. כמו כן, על בעל המאגר לתעד בצורה סבירה את אופן ביצוע הבחינה, ואת זהות הגורם בארגון שערך את הבחינה.4  

[1] בהתאם לחובת היידוע של מבקש המידע הקבועה בסעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות.
[2] ראו סעיפים 2(9) ו-8(ב) לחוק הגנת הפרטיות.
[3] תקנה 2(ג) לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 קובעת כי "בעל מאגר מידע יבחן, אחת לשנה, אם אין המידע שהוא שומר במאגר רב מן הנדרש למטרות המאגר".
[4] בהתאם לתקנה 19(ב) לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017.