חדשות מעולם המשפט

ניוזלטר

?What’s New

הסכמת לקוח לקבלת חשבונית דיגיטלית עשויה להוות כהסכמה למשלוח פרסומות ללקוח

14.09.2024

בפסק דין מיום 23.8.2024 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מקס סטוק בע"מ, החברה שמפעילה את רשת "מקס סטוק", נגד חברות המפעילות סניפים של הרשת ובעלי מניות בחברות אלו.[1] הבקשה עסקה, בין היתר, בטענה שמקס סטוק השתמשה במספרי טלפון של לקוחותיה לצורך משלוח פרסומות באמצעות הודעות SMS, לאחר שאלו הסכימו לקבל חשבונית דיגיטלית לנייד, ובכך הפרה את הוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת").

ההסדר הכללי הקבוע בחוק התקשורת מושתת בעיקרון על המודל לפיו אין לשלוח פרסומות ללא קבלת הסכמה מראש. בחוק קבועים חריגים המאפשרים משלוח פרסומת, אף ללא הסכמה מראש. אחד החריגים עניינו במערכת היחסים שבין העוסק לבין נמענים הנמנים על רשימת לקוחותיו.[2] חריג זה קובע כי ניתן לשלוח דבר פרסומת ללא קבלת הסכמה מראש, בהתקיים ארבעה תנאים מצטברים: (1) הלקוח מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור; (2) המפרסם הודיע ללקוח שהפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו; (3) ללקוח ניתנה הזדמנות, שלא נוצלה, להודיע על סירוב לקבל דברי פרסומת; (4) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה לזה שלגביו נמסרו פרטיו של הלקוח.

בפסק הדין נקבע כי החריג הנ"ל מתקיים. בית המשפט קבע כי מספרי הטלפון שנמסרו במעמד הרכישה ברשת "מקס סטוק" שימשו לשליחת חשבוניות דיגיטליות. לאחר מכן, כאשר רצתה הרשת לשלוח ללקוחותיה פרסומות, היא הקדימה ושלחה להם הודעה בעניין זה. ההודעה כללה קישור שאפשר ללקוחות להודיע על סירובם לקבל מידע ועדכונים פרסומיים.

ביחס לטענת המבקשים כי חששו לפתוח את הקישור שנשלח אליהם לצורך הסרתם מרשימת התפוצה לקבלת פרסומות מחשש שהוא כולל וירוסים, קבע בית המשפט שכל ההודעות, החל מהחשבונית הדיגיטלית ועד לפרסומות, הגיעו מאותו מקור מוכר ומדובר למעשה בשרשור הודעות, ולא נמצא שבחירת המבקשים להימנע מלחיצה על קישור ההסרה נבעה מחשש אמיתי מפני וירוסים.

פסק הדין מדגיש את חשיבות העמידה בתנאיו של חוק התקשורת ומהווה תזכורת לכך שמשלוח דיוור פרסומי באמצעות מספר הטלפון שנמסר על ידי הלקוח לצורך שליחת חשבונית, מחייב את העוסק לעמוד בכל התנאים המצטברים שקבע המחוקק וצוינו לעיל.

אנו ממליצים לעסקים לבדוק בקפידה שהמידע שהם מוסרים ללקוחותיהם הוא גלוי וברור, שניתנת ללקוחות אפשרות סירוב ממשית לקבל את הפרסומות, וכי נוסח ההודעות והפרסומים עומדים בהוראות חוק התקשורת והדין.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית: מחדר השרתים לחדר ההנהלה

06.07.2026

הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו-2026 (להלן: "הצעת החוק"), שאושרה לאחרונה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, עשויה לסמן שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים בישראל נדרשים .......

להמשך קריאה
arrow

רשות התחרות מבקשת לעדכן את הנחיות המיזוגים: מה צפוי להשתנות?

05.07.2026

ביום 26.4.2026 פרסמה רשות התחרות ("רשות התחרות") טיוטת הנחיות מיזוגים חדשות ("הטיוטה"), אשר הועמדה להערות הציבור עד ליום 14.6.2026. ההנחיות החדשות מיועדות להחליף את .......

להמשך קריאה
arrow

חשיבות קבלת הסכמה מדעת לפעולות העלולות להיחשב כפגיעה בפרטיות של אדם

10.09.2025

בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) אישר ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת Meta Platforms, Inc.  ("מטא"), בטענה שהיא עושה שימוש בשמותיהם ובתמונותיהם של משתמשי הרשת .......

להמשך קריאה
arrow