ביום 26.7.2022 נתן בית המשפט העליון פסק דין1 תקדימי הקובע כי ניתן לנהל תובענה ייצוגית נגד מונופול בעילה של גביית מחיר מופרז ובלתי הוגן.

באותו עניין הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד היצרנית, המשווקת והמפיצה של משקאות קוקה קולה, בטענה כי החברה מנצלת לרעה את מעמדה כמונופול בשוק המשקאות הישראלי וגובה מחיר מופרז עבור בקבוקי 1.5 ליטר של קוקה קולה. כדי לסבר את האוזן, הבקבוקים האמורים נמכרים במחיר גבוה בכ-60% מממוצע המחירים שגובות המתחרות הגדולות בשוק; והחברה מייצרת את רמת ההכנסות הגבוהה ביותר פר-עובד בהשוואה לשאר הזכייניות  ברחבי העולם.

סעיף 29א(ב)(1) לחוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 מקים חזקה על ניצול לרעה של מונופול הקובע מחיר בלתי הוגן. בפסק הדין נקבע לראשונה כי הסעיף מהווה איסור על קביעת מחיר מופרז. על כן, נקבעו בפסק הדין מבחנים ליישום עילת המחיר המופרז. כתנאי סף, נדרש לבסס, לפי מבחנים שקבועים בחוק התחרות, כי מדובר במונופול בשוק הרלוונטי. לאחר מכן יתבצע מבחן דו-שלבי: בשלב הראשון, על התובע להראות כי מחיר המוצר הוא מופרז. מידת מופרזות המחיר תיבחן באמצעות מבחני עזר מקובלים (מבחן העלויות, מבחני ההשוואה ומבחן הרווחיות). בשלב השני, הנטל יעבור לבעל המונופול, וייבחנו הנסיבות שהביאו לקביעת מחיר זה בשוק. כלומר, על בעל המונופול להראות כי על אף שהמחיר אכן מופרז, ישנם טעמים כלכליים המצדיקים אותו.

כשעילת המחיר המופרז נטענת במסגרת הליך ייצוגי, את המבחן הדו-שלבי יש ליישם במלואו כבר בשלב אישור התובענה הייצוגית. כפי שנפסק, כדי להתמודד עם פערי המידע בין המבקש ובין בעל המונופול בשלב זה, שעשויים להקשות על המבקש להוכיח את עילת המחיר המופרז, ניתן וראוי לעשות שימוש בהליכי גילוי ועיון במסמכים.

בענייננו החליט בית המשפט להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, כדי שידון ראשית בבקשה לגילוי מסמכים, ולאחר מכן יכריע בבקשת האישור לפי המבחן הדו-שלבי, כמתואר לעיל.

מטרת האיסור על קביעת מחיר מופרז היא למנוע ניצול של צרכנים ולהתמודד עם יוקר המחיה בישראל. ואולם, נוכח העובדה שמדובר בהתערבות של בית המשפט במחירים בשוק החופשי, נקבע כי יש לבצעה בזהירות ובריסון, מבלי שבית המשפט יהפוך להיות רגולטור כללי של המחירים בשוק הישראלי.

[1] רע"א 1248-19 החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ נ' רונן גפניאל.