חדשות מעולם המשפט

ניוזלטר

?What’s New

בעל שליטה בחברה שאינה פעילה חב באחריות אישית לחובותיה שניתן היה לצמצמם

27.07.2025

בית המשפט העליון דחה ביום 12.5.2025 ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לפיה, בעל שליטה בחברה שפעילותה הופסקה בשנת 2003, חב בחובות של החברה בהתאם להוראות סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("חוק חדלות פירעון").[1] ההחלטה מחזקת את תוקף קביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה, בשל מחדלו של בעל שליטה לנקוט בהליכים לצמצום חובות החברה כלפי רשם החברות, יש לחייבו באחריות אישית לחוב זה.[2]

סעיף 288 לחוק חדלות פירעון קובע כי אם נושא המשרה ידע או היה עליו לדעת שהתאגיד נמצא בחדלות פירעון, והוא לא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה, ניתן להטיל אחריות אישית של נושא המשרה כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו של נושא המשרה. סעיף 288 לחוק חדלות פירעון קובע חזקה לפיה נקיטת אחת מהפעולות שבסעיף תיחשב כנקיטת אמצעים סבירים כאמור: קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים, ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד לשם הגעה להסדר חוב ופתיחה בהליכי חדלות פירעון.

בית המשפט המחוזי, בהחלטתו נשואת הערעור, קבע כי בעל השליטה בחברה יישא באחריות לחובות החברה כלפי רשם החברות, בשל מחדלו לפעול לפתיחת הליכי חדלות פירעון ולעצור את הצטברות החובות בגין אגרה שנתית לרשם החברות. עם זאת, נפסק כי סעיף 288 לחוק חדלות פירעון אינו חל למפרע, ולכן ניתן לייחס למשיב אחריות בגין נזקים שנגרמו לחברה רק לאחר כניסתו של החוק לתוקף בחודש ספטמבר 2019.

בית המשפט המחוזי הדגיש, כי בשונה מעילות אחרות נגד בעלי שליטה בדין שקדם לחוק חדלות פירעון, למשל בקשר עם ניהול עסק בתרמית ועבירות שנתגלו בפירוק, הסנקציה בסעיף 288 לחוק חדלות פירעון הינה מצומצמת יותר. האחריות האישית של נושא המשרה אינה בגין מלוא חובות החברה, אלא רק בגין הנזקים שנגרמו עקב ההימנעות מנקיטת צעדים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון של התאגיד.


[1] ע"א 1076/24 משה מושקוביץ נ' נאמן חברת פרובימט אורן יעקבלביץ (נבו 12.5.2025)

[2] חדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 67832-08-21 פרובימט בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נבו 4.12.2023)

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

אישור בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין אי-הצגת מחיר כולל לרכב

01.11.2026

ביום 6.9.2026 אישר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד באופן חלקי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד יבואנית רכב, בטענה כי אגרת העברת בעלות שנגבתה מהלקוח .......

להמשך קריאה
arrow

שינוי התנהלות המשיב בעקבות הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית: האם מדובר בהודאה באחריות ומהי ההשפעה על פסיקת גמול ושכר טרחה?

01.11.2026

בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה אושרו בקשות להסתלקות מבקשות לאישור תובענות ייצוגיות, תוך דיון במשמעות שיש לייחס לשינוי בהתנהלותו של משיב לאחר שהוגשה נגדו .......

להמשך קריאה
arrow

תיקון 74 לחוק הגנת הצרכן: חובת הקלטת שיחות עם צרכנים

09.09.2026

ביום 22 ביולי 2026 פורסם תיקון מס' 74 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ("התיקון", "החוק")הקובע הסדר חדש המחייב עוסקים, בעסקאות מסוימות, להקליט שיחות עם צרכנים, .......

להמשך קריאה
arrow