ביום 15.5.2017 נתנה המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין המעצב ובוחן את השיקולים המנחים בהחלטה האם תביעה של משקיעים זרים נגד חברה ישראלית תידון בבית המשפט הישראלי.

במקרה הנדון מחזיקים אנגליים של אגרות חוב של חברה ישראלית שהונפקו באנגליה, הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תביעה ייצוגית בטענה כי גיוס החוב שבמסגרתו הונפקו איגרות החוב נעשה בניגוד לתקנון החברה ותוך הטעיה. החברה התגוננה בטענה מקדמית, שלפיה יש לסלק את בקשת האישור על הסף בטענה כי בית המשפט הישראלי איננו "הפורום הנאות" לדיון בה, אלא בית המשפט האנגלי. נקודת המוצא הייתה כי לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתובענה, אולם אין בקיומה של סמכות זו כדי להעיד בהכרח כי ראוי שבית משפט זה יפעיל את סמכותו. לפיכך, התבקש בית המשפט להפעיל שיקול דעת כדי לקבוע האם הוא "מעוניין" לדון בתובענה, כלומר האם הפורום הישראלי הוא הפורום המתאים ("הפורום הנאות") לדון בה.

כדי לבחון מהו הפורום המשפטי הנאות, על בית המשפט לבחון מבחן משולש:

(1) מבחן מירב הזיקות לסכסוך הנדון – במבחן זה על בית המשפט להתחשב בדין החל על המקרה, במקום מגורי הצדדים או המקום שבו הם מנהלים את עסקיהם, מקום הימצאם של העדים, המקום שבו התרחשו האירועים מושא התביעה וכדומה. יובהר כי הכרעה בשאלה איזה דין חל על המקרה (האם הדין האנגלי או הדין הזר) אינה צריכה לשמש כאינדיקציה בלעדית לשאלת הפורום הנאות – בית המשפט הישראלי יכול לכאורה להחיל על הסכסוך את הדין האנגלי ולהיפך; אך לשאלה זו יש קשר ישיר לשאלת הפורום הנאות.

בענייננו, בית המשפט קבע כי מירב הזיקות מקשרות את הסכסוך לפורום האנגלי: אומנם החברה רשומה ופועלת בישראל, נכסיה המשועבדים למחזיקי איגרות החוב נמצאים בישראל ונושאי המשרה בחברה הם אזרחי ישראל שיאלצו להגיע לאנגליה כדי להעיד בבית המשפט; אך כל חברי הקבוצה התובעת הם תושבי אנגליה אשר רכשו אג"ח באנגליה בהתאם להצעת ההשקעה של החברה שנערכה באנגליה בשפה האנגלית ואשר לא הוצעה לאף גוף בישראל. על הצעת ההשקעה, העומדת במרכז הסכסוך, חל הדין האנגלי. כמו כן, כלל התשלומים נועדו להתבצע באנגליה, במטבע האנגלי, וההשקעה נערכה באמצעות יועצי השקעות אנגליים, המפוקחים על-ידי רשות ממשלתית בריטית.

(2) הציפיות הסבירות של הצדדים באשר למקום ההתדיינות – ציפיות הצדדים ייבחנו בהתאם לנסיבות הפרטיות של כל מקרה. בענייננו נפסק כי יש לבחון את ציפיות הצדדים לאור הצעת ההשקעה, שהיא המסמך המסדיר את היחסים ביניהם, ועליה כאמור חל הדין האנגלי. עוד קבע בית המשפט כי המאזניים מוטות לכיוון הפורום האנגלי, נוכח העובדה שכל חברי הקבוצה התובעת הם אנגלים וסבירות גבוהה שזו העדפתם הטבעית.

(3) שיקולים ציבוריים – בית המשפט סבר שאומנם ככלל ראוי שבית המשפט שיכריע בשאלות הקשורות לדיני החברות הישראליים יהיה דווקא בית המשפט הישראלי, אולם מאחר שבענייננו עילות התביעה ייבחנו לאור הדין האנגלי, שיקול זה מאבד ממשקלו. בהקשר זה שקל בית המשפט גם שיקולים הנוגעים להיות התביעה תביעה ייצוגית, ולא תביעה בסדר דין רגיל.

נוכח האמור לעיל, בית המשפט פסק כי הפורום המשפטי הנאות לדון בתביעה הוא הפורום האנגלי.

פסיקה זו מדגימה כי לא די בכך שחברה הנתבעת על-ידי צד להסכם היא חברה ישראלית, כדי שהסכסוך יידון בבית משפט ישראלי; אלא למאפייני העסקה, הצדדים לה, אופן ביצועה ואף למאפייני ההליך המשפטי יש חשיבות רבה בקביעת הפורום השיפוטי שבו יידון הסכסוך.