רישום סימן מסחר הוא מהלך שבו עוסק מסוים מפקיע סימנים מנחלת הכלל במטרה להבדיל עצמו מהכלל תוך בניית מוניטין ומניעה מהציבור את האפשרות לעשות בו שימוש. סימן מסחר יכול להיות מורכב מאותיות, סמל גרפי, או שילוב של השניים. בפסק דין שניתן לאחרונה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב[1] עמד בית המשפט על ההבדל בין סוגי השמות המסחריים והכשירות שלהם לקבלת הגנה של סימן מסחר רשום.

הפסיקה יצרה הבחנה בין השמות המסחריים לעניין רישומם וסיווגה אותם לארבע קטגוריות אשר נבדלות במידת ההגנה הניתנת להם תוך בחינת כשירות השם לרישום סימן מסחר:

שמות גנריים – אינם ניתנים לרישום. שם גנרי הוא שם הסוג או הזן של מוצר, והוא נחלת הציבור וכלל היצרנים הפועלים בקרבו. שם גנרי יכול להיות בשימוש מספר יצרנים במקביל כשהמיתוג של אותו יצרן הוא שיבחין בין המוצרים, שכן יצרן אינו רשאי לקבל זכות בלעדית לשימוש ייחודי בשם גנרי. דוגמה לשם גנרי היא "שוקו": המילה שוקו היא נחלת הציבור, אך היצרן יכול למתג את המוצר שאותו הוא רוצה לסמן בסימן מסחר ובכך להבדיל עצמו מהכלל, לדוגמה על-ידי הכינוי "שוקולית".

שמות תיאוריים – יזכו להגנה מעטה ביותר ויירשמו במשורה. שם תיאורי מתאר תכונות או רכיבים של נכסים או של שירותים שלגביהם מבוקש רישום סימן המסחר. דוגמה לשם תיאורי היא Coffee To Go: המילה "Coffee" היא מילה גנרית שאליה מוצמדות המילים "To Go" אשר מתארות את השירות שניתן ובכך נוצרת הבדלה מהשם הגנרי. כאמור, שם תיאורי כשיר להירשם כסימן מסחר אך הוא בעל הגנה מעטה ולכן הבדיקה לגביו תהיה קפדנית וההגנה תינתן במשורה. שמות מרמזים – יזכה להגנה מוגברת. שמות מרמזים כשמם כן הם, אלו הם שמות המרמזים על הטובין מבלי שהם מתארים אותם באופן מפורש. בין השם המרמז לשם הטובין קיימת זיקה מחשבתית שדרכה יכול הצרכן לנסות ולהבין למה מתכוון היצרן. דוגמה לשם מרמז היא "סבון של פעם" – משם זה הצרכן יכול להבין כי מדובר במוצרי סבונים. שמות דמיוניים או שרירותיים – שמות אלה זוכים להגנה רחבה. שם דמיוני הוא כזה שהומצא במיוחד כדי לתאר דבר מה ולייחד אותו, ולמילה עצמה אין כל משמעות מילונית. דוגמה לכך היא "אדידס": למילה זו אין פירוש מילוני, היא הומצאה רק כדי לתאר את הטובין. מנגד, שם שרירותי יכול להיות בעל משמעות מילונית, אך אם היצרן משתמש בשם מחוץ להקשרו המילוני הוא עדיין ייחשב כשם דמיוני/שרירותי ויזכה להגנה המוגברת. דוגמה לשם לכך היא "Puma": מילה זו בעלת פירוש מילוני שכן היא זן של חיה, אך היצרן עושה במילה זו שימוש שרירותי כדי לשווק בגדים והנעלה ולמעשה עוסק בתחום אשר מנותק מהפירוש המילוני של המילה. 

פסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי עסק בשאלת סיווג שם אשר המערערת ביקשה להגן עליו באמצעות רישום סימן מסחר – צירוף המילים "מדיטציה טרנסדנטלית". בית המשפט קבע כי צירוף המילים הנדון מתאר שיטת מדיטציה וכי המערערת בבקשתה לרישום סימן מסחר מבקשת, הלכה למעשה, לזכות במונופול על שיטת המדיטציה הזו ולהגביל את הציבור מלעסוק בה. אילו בקשתה של המערערת הייתה מאושרת ועל צירוף המילים "מדיטציה טרנסדנטלית" היה נרשם סימן מסחר, גופים אחרים אשר מבקשים ללמד או לעסוק בשיטת המדיטציה הזו היו מנועים מלעשות כן, שכן לא הייתה להם יכולת לפרסם את סוג השירות שאותו הם מציעים לציבור מבלי להשתמש בשם של שיטת המדיטציה. לפיכך נדחתה בקשת המערערת ורישום סימן המסחר לא אושר.

[1] עש"א (ת"א) 42532-02-18 Maharishi Vedic University Limited נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר.