ביום 3.2.2019 פרסמה רשות התחרות (שמה החדש של הרשות להגבלים עסקיים) טיוטת גילוי דעת בעניין אופן בחינת כוח שוק משמעותי. הטיוטה תעמוד לעיון הציבור ולהערותיו עד ליום 11.3.2019.

טיוטת גילוי הדעת מפורסמת בעקבות תיקון מס' 21 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (שמו החדש של חוק ההגבלים העסקיים), אשר נכנס לתוקפו ביום 10.1.2019 ואשר, בין היתר, הרחיב את ההגדרה של מונופול. על-פי נוסחו הקודם של החוק, גורם הוגדר כמונופול אם החזיק למעלה מ-50% משוק מסוים. בהתאם לתיקון החוק, מוגדר כעת מונופול גם כמי שיש לו "כוח שוק כלכלי משמעותי" (אף אם נתח השוק שלו אינו עולה על 50%). בגילוי הדעת מסבירה הרשות כיצד היא מפרשת את המונח "כוח שוק משמעותי" לעניין הוראות החוק.

טיוטת גילוי הדעת מסבירה שכוח שוק במובנו הרחב קשור ליכולת ולכדאיות הכלכלית של גורם מסוים לקבוע עבור מוצר מסוים תנאי רכישה או אספקה (כדוגמת מחיר, כמות או איכות) נחותים מאלה שהיו שוררים בשוק תחרותי. לפי טיוטת גילוי הדעת, באפשרותו של גורם בעל כוח שוק משמעותי לקבוע מחיר גבוה יותר באופן משמעותי מהמחיר בשוק תחרותי, שכן בשל כוח השוק שבידיו הוא אינו חושש למעבר של לקוחותיו למתחריו. כאשר כוח שוק נוצר בשל נסיבות ארעיות והשפעתו מוגבלת בזמן הוא לא ייחשב לכוח שוק משמעותי.

יובהר כי חוק התחרות הכלכלית אינו אוסר על עצם ההחזקה בכוח שוק משמעותי אלא רק על ניצולו לרעה. לפיכך, אין די בקביעה שגורם מחזיק בכוח שוק משמעותי כדי לבסס הפרה של הדין, אלא נדרשת גם הוכחתו של ניצול מעמד לרעה או סירוב בלתי סביר לספק את המוצר או השירות שביחס אליו קיים כוח השוק המשמעותי.

טיוטת גילוי הדעת מפרטת מאפיינים רלוונטיים לבחינת כוח שוק משמעותי, הנחלקים לשתי קבוצות – מאפיינים המשפיעים על ריסון כוח שוק מצד הביקוש ומאפיינים המשפיעים על ריסון כוח שוק מצד ההיצע. לפי הטיוטה נדרש היעדר ריסון משמעותי הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע על מנת שיתקיים כוח שוק משמעותי.

טיוטת גילוי הדעת מונה את המאפיינים הבאים מצד הביקוש:

נתח שוק – ככל שנתח השוק של הגורם הנבחן גדול יותר, כך הדבר יהווה אינדיקציה חזקה יותר לכך שיש בידיו כוח שוק משמעותי.

מספרם ומעמדם של המתחרים הנוספים בשוק – ככל שקיימים יותר מתחרים משמעותיים, כך פוחתת הסבירות כי הגורם הנבחן מחזיק בכוח שוק. כאשר קיים פער גדול בין נתח השוק שבידי הגורם הגדול בשוק לבין נתחי השוק שבידי מתחריו, ייתכן שבידי אותו גורם כוח שוק, אף אם נתח השוק שלו קטן יחסית.

תנודתיות בנתחי השוק – ככל שהתנודתיות בנתחי השוק גדולה יותר, כך פחות סביר שהגורם הנבחן מחזיק בכוח שוק.

חשיבות המוצר עבור קמעונאים – עשוי להיות לגורם כוח שוק משמעותי כאשר חשוב לקמעונאים להציע את המוצר שלו ללקוחותיהם, למשל בשל החשיבות שיש ליכולתם להציע ללקוחות מגוון מוצרים.

בידול בין המוצרים בשוק – ככל שיש בידול גדול יותר בין המוצרים השונים, כך קטנה מידת התחליפיות ביניהם וכוח השוק שבידי כל ספק גדל.

חסמי מעבר לצרכנים – קושי של צרכנים לעבור לספק מתחרה כדוגמת עלויות מעבר, עשוי להקנות לספקים הדומיננטיים בשוק כוח שוק משמעותי.

כמאפיינים המשפיעים על ריסון כוח שוק מצד ההיצע מציינת טיוטת גילוי הדעת את היעדרם של חסמי כניסה לשוק והתרחבות בו – ככל שסביר להניח שגורמים מסוימים צפויים להיכנס לשוק בתגובה להעלאת מחירים מעל המחיר התחרותי או שגורמים הנמצאים בשוק צפויים להרחיב את פעילותם בו, וזאת במהירות ובהיקף מספק, כך קטנה הסבירות לקיומו של כוח שוק. טיוטת גילוי הדעת מונה מגוון חסמי כניסה והתרחבות, כדוגמת מגבלות כושר ייצור, הוצאות גבוהות, משטר רגולטורי, נגישות מוגבלת לתשומות חיוניות, חשיבותו של מוניטין של המוצר או הספק וכדומה.

טיוטת גילוי הדעת מדגישה שלא כל גורם המתמחר את מוצריו מעל לעלותם השולית ייחשב לבעל כוח שוק משמעותי וכי רווחיות כשלעצמה אינה עדות מספקת לקיומו של כוח שוק משמעותי. אולם, מובהר כי גם מרווח נמוך בין מחיר המוצר לעלויותיו אינו בהכרח מעיד על היעדר כוח שוק משמעותי.