ביום 22.9.2021 נתן בית המשפט המחוזי בירושלים החלטה1 הנוגעת לחובתו של עוסק המוכר מוצר לצרכן להציג על גביו את "המחיר הכולל"2. "המחיר הכולל" הוא מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המיסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על-ידי העוסק.

באותו עניין הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית על ידי שני צרכנים, כנגד שתי חברות שמפעילות מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי מזון ומשקאות, המחייבות את הצרכן שמשלם בכרטיס אשראי בעמלה נוספת על מחיר המוצר המוצג בחזית המכונה – עמלת סליקה או תוספת אשראי. הצדדים נחלקו בשאלה האם הצגת עמלת כרטיס אשראי בנפרד ממחיר המוצר עולה בקנה אחד עם הוראות הדין.

הצרכנים טענו שאמנם אין איסור לגבות עמלת כרטיס אשראי, אולם הפרקטיקה שבה פועלות החברות – שעל גבי המוצר מוצג מחיר מסוים, ועמלת כרטיס האשראי מופיעה במקום אחר – אסורה. החברות טענו מנגד, כי הגדרת "המחיר הכולל" בחוק הגנת הצרכן אינה מחייבת לכלול בו את עמלת כרטיס האשראי, שכן ניתנת לצרכנים אפשרות מעשית לוותר עליה, אם יבחרו לשלם במזומן.

בית המשפט דן בשאלה מהו תשלום נלווה לרכישת נכס/שירות, שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו, בסיוע מבחן העזר: האם מדובר ב"נכס"/"שירות" אחד, שבגינו נדרש הצרכן לשלם הן את התשלום העיקרי והן את התשלום הנלווה (שאז על העוסק לכלול את שניהם ב"מחיר הכולל"), או שמדובר ביותר מ"נכס"/"שירות" אחד, שלכל אחד מהם "מחיר כולל" משלו. כך, למשל כאשר לרכישת מוצר נלווה תשלום בגין הובלה או אחריות, אשר ניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליהם, רשאי העוסק שלא לכלול את מחירם במסגרת ה"מחיר הכולל" של עסקת מכירת המוצר.

בית המשפט פסק כי החברות מודות שהעמלה נועדה לכסות את העלויות לצדדים שלישיים (סליקה, תשלומים על המכונה וכו'), ולמעשה אינן טוענות כלל שמדובר בשירות נפרד. גם כינויו של התשלום כ"עמלה", כפי שהוא מופיע על מדבקות המכונה, מלמד שאין מדובר בשירות נפרד המוצע לצרכן כנגד תשלום נפרד, אלא ברכיב תשלום נוסף בגין אותו המוצר. לפיכך, חלה חובה לכלול גם רכיב זה ב"מחיר הכולל" של המוצר. מסיבה זו, בית המשפט אישר את ניהול התביעה כייצוגית.



[1] ת.צ. (י-ם) 52230-12-18 לירז שלו נ' מש-קר בע"מ (פורסם בנבו, 22.9.2021).
[2] סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981.