בהמשך לטיוטת גילוי הדעת שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות להערות הציבור בשנת 1,2021 ביום 19.7.2023 פורסם גילוי הדעת בנוסחו הסופי. מטרת גילוי הדעת היא להעניק למעסיקים קווים מנחים לשימוש בפלטפורמות לאיסוף נתוני מיקום של עובדיהם, מבלי שיהיה בכך משום הפרה של הוראות דיני הגנת הפרטיות.

בשנים האחרונות רווח השימוש של מעסיקים בכלים טכנולוגיים שנועדו לפקח על עובדיהם ולהתחקות אחר טיב ביצוע עבודתם, במיוחד לנוכח התרחבות הפרקטיקה של עבודה מרחוק. הדיון סביב שימוש בכלים טכנולוגיים למטרות אלו, הציף שאלות רבות הנוגעות לקונפליקט בין זכותם החוקתית של עובדים לפרטיות, לאינטרס הלגיטימי של מעסיק לפקח אחר ביצוע העבודה ושעות עבודה בפועל.

בגילוי הדעת מבהירה הרשות כי מעסיקים המעוניינים להשתמש במערכת האוספת נתוני מיקום, נדרשים לעמוד בדרישות מידתיות שהותוו, בין היתר, בפסיקה.

• תכלית לגיטימית – על המעסיק להגדיר תכלית לגיטימית וחיונית למקום העבודה שבגינה הוא מעוניין להשתמש באותם אמצעים טכנולוגיים לאיסוף נתוני מיקום. לעניין זה, קביעת מטרה כללית וחסרת זיקה לאינטרסים הלגיטימיים של מקום העבודה, לא תוכר כתכלית ראויה למעקב אחר העובד, ולאיסוף ושימוש במידע שהופק מהמעקב.2   
   
• קיום התכלית – על המעסיק לבחון האם האמצעי שנבחר לאיסוף הנתונים משרת את המטרה שהוגדרה. למשל, יהיה קשה להצביע על הצדקה לאיסוף נתוני מיקום של רכבי המעסיק המותרים בשימוש פרטי, כאשר איסוף המידע נעשה מעבר לשעות העבודה.
   
• היעדר חלופה אחרת – השימוש במערכת ייעשה בהעדר חלופה אחרת להגשמת התכלית, שאינה אוספת נתוני מיקום, או שפגיעתה בפרטיות פחותה.
  ככלל, יש להימנע מאיסוף נתוני מיקום של עובד מחוץ לשעות העובדה בפועל. כך למשל, ניתן להגדיר כי המערכת תבדוק רק את הימצאות העובד בנקודות ציון גיאוגרפיות ספציפיות הרלוונטיות לביצוע העבודה.
  בנוסף, נדרש לבחון האם ניתן להגדיר כי שמירת הנתונים תתבצע באופן מוצפן או לא מזוהה. במקרה כזה, פתיחת הנתונים לצפייה תיעשה במקרים חריגים בלבד, על ידי מורשי הגישה, ובמתן הודעה מראש לעובד.
   
• מאזן ראוי – על המעסיק לבחון לעומק את היחס הראוי בין התועלת שתצמח מאיסוף הנתונים, לנזק שיגרם לעובד והפגיעה בפרטיותו.3 בין היתר, יש לוודא כי סוג העבודה וטיב תפקידו של העובד הם כאלו המצדיקים מעקב אחר נתוני מיקומו. ככלל, בעבודה משרדית סטנדרטית, יהיה קשה להצביע על אינטרס שיצדיק איסוף רציף של נתוני מיקום עובדים.

נוסף על דרישת המידתיות, על המעסיק לעמוד בהוראות חוק הגנת הפרטיות,4 ובכלל זה:

• שימוש במידע רק לצורך המטרה שלשמה נאסף;5  
• שקיפות מול העובדים ויידוע בדבר איסוף ומדיניות איסוף הנתונים;6  
• קבלת הסכמה ספציפית של העובד לאיסוף נתוני המיקום, ובמיוחד לאיסוף נתונים מחוץ לשעות העבודה וחצר המעסיק;  
• מתן זכות לעובד לעיין במידע שנאסף על אודותיו.7   

לבסוף, על המעסיק לעמוד בדרישות אבטחת המידע שנאסף, בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות.8
בהקשר זה, מעסיק המתקשר עם גורם חיצוני לצורך איסוף, עיבוד או אחסון של המידע, נדרש לוודא כי הגורם החיצוני עומד בהוראות הרלוונטיות.


[1] ראו אייטם שפרסמנו בנושא בניוזלטר שלנו מחודש ספטמבר 2021.
[2] ע"ע (ארצי) 90/08 טלי איסקוב ענבר – מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים (פורסם בנבו, 08.02.2011) (בפסקה 20).
[3] פסק דין איסקוב, בפסקה 22.
[4] חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
[5] עקרון צמידות המטרה סעיפים 2(9) ו-8(ב) לחוק הגנת הפרטיות;
[6] סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות.
[7] סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות.
[8] תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017.