מגפת הקורונה כאירוע שמסכל קיום חוזה

ביום 1.9.2020 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין שבו נקבע לראשונה כי ניתן לראות בהתפרצות מגפת הקורונה אירוע בלתי צפוי שלא היה ניתן למנוע את השפעתו, ואשר בנסיבות מסוימות מסכל קיומם של חוזים[1]. המקרה עסק בזוג עם חמישה ילדים קטינים אשר מכר את דירת מגוריו במסגרת הליך פשיטת רגל, כאשר לפי חוזה המכר … להמשך קריאהמגפת הקורונה כאירוע שמסכל קיום חוזה

הכללת רכיב המע"מ בשומת היטל השבחה

ביום 18.6.2019 נתן בית המשפט העליון פסק דין[1] שעסק בשאלה האם בעת עריכתה של שומה לצורך חיוב בהיטל השבחה, על השמאי לכלול את רכיב מס הערך המוסף. במקרה הנדון בפסק הדין, מקרקעין בתל מונד בבעלות חברה זרה הושבחו בעקבות אישור תכנית המשנה את ייעוד המקרקעין מייעוד חקלאי לייעוד מגורים. שומות היטל ההשבחה שהוצאו על-ידי הועדה … להמשך קריאההכללת רכיב המע"מ בשומת היטל השבחה

אי-גילוי העובדה שלדירה אין היתר בנייה – חוסר תום לב במשא ומתן

ביום 26.12.2018 נתן בית משפט השלום בתל אביב פסק דין[1] המטיל חובה על מוכר דירה שנבנתה ללא היתר בנייה לגלות על כך לרוכש במהלך המשא ומתן. בשנת 2008 התקשרו הצדדים בהסכם לרכישת דירה הממוקמת בקומת גג של בניין במתחם התחנה המרכזית הישנה בתל אביב. לאחר חתימת ההסכם ולאחר ששולמה מרבית התמורה, התגלה לרוכש כי הדירה … להמשך קריאהאי-גילוי העובדה שלדירה אין היתר בנייה – חוסר תום לב במשא ומתן

ועדה מקומית לתכנון ולבניה איננה רשאית לגבות היטל השבחה בגין מתן היתר לשימוש חורג מהיתר (להבדיל משימוש חורג מתכנית)

ביום 1.1.2019 נתן בית המשפט העליון פסק דין[1] אשר עסק בשאלה האם מתן היתר לשימוש חורג מהיתר (להבדיל מבקשה לשימוש חורג מתכנית) מהווה אירוע מס המקים חבות בהיטל השבחה בהתאם לסעיף 1(א) לתוספת השלישית בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. סעיף 1(א) לתוספת השלישית בחוק התכנון והבניה קובע כי השבחה המקימה חבות בהיטל השבחה היא "עליית שוויים … להמשך קריאהועדה מקומית לתכנון ולבניה איננה רשאית לגבות היטל השבחה בגין מתן היתר לשימוש חורג מהיתר (להבדיל משימוש חורג מתכנית)

תיקון לחוק המקרקעין בעניין רישום מקרקעין תלת-ממדי

ביום 19.12.2018 פורסם תיקון לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 בעניין רישום מקרקעין תלת ממדי[1]. התיקון נועד לאפשר הפרדת בעלות בקרקע ליחידות תלת-ממדיות שיהוו נושא נפרד לעסקאות ולזכויות ואת רישומן של עסקאות רצוניות ביחידות אלו. רישום כאמור מאפשר שימושים שונים בקרקע המחולקת ליחידות מרחביות שונות וכן חלוקה גמישה יותר של הקרקע. במצב המשפטי טרם התיקון לא ניתן היה … להמשך קריאהתיקון לחוק המקרקעין בעניין רישום מקרקעין תלת-ממדי

התחייבות ראש מועצה בשם מועצה לתמוך בתב"ע חורגת מסמכות ולכן בטלה

ביום 9.10.2018 נתן בית המשפט העליון פסק דין[1] הבוחן את תוקפו של חוזה שנכרת בין יזם לבין רשות ציבורית ואת אפשרותה של הרשות הציבורית לסגת ממנו. במקרה הנדון נחתם הסכם בין המועצה המקומית זכרון יעקב לבין חברה יזמית שהייתה בעלת מקרקעין בתחום המועצה. החוזה כלל התחייבות של המועצה כלפי החברה לתמוך בתכנית להקמת פרויקט לבנייתן … להמשך קריאההתחייבות ראש מועצה בשם מועצה לתמוך בתב"ע חורגת מסמכות ולכן בטלה

אופן שערוך החזרי מס בגין רווחי הון ושבח מקרקעין

פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 10.7.2018[1] דן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים, שעניינה אופן שערוך החזרי מס רווחי הון ושבח מקרקעין. לפי הדין, מס רווח הון ומס שבח מקרקעין ששולמו ביתר בדרך של תשלום מקדמה במהלך שנת המס יוחזרו לנישום בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד תשלום המס עד מועד … להמשך קריאהאופן שערוך החזרי מס בגין רווחי הון ושבח מקרקעין

תביעה לפיצויים בגין פגיעה במקרקעין

ביום 12.6.2018 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין[1] הדן, בין היתר, ביחס שבין תביעת פיצויים כתוצאה מפגיעה במקרקעין מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 לבין תביעת פיצויים לפי פקודת הנזיקין. סעיף 197 לחוק התכנון והבניה קובע הסדר ייחודי שעל-פיו ניתן לתבוע פיצוי קנייני כתוצאה מפגיעה במקרקעין על-ידי תכנית, הגם שפגיעת הרשות התכנונית … להמשך קריאהתביעה לפיצויים בגין פגיעה במקרקעין

פיצוי בגין עיכוב במסירת דירה מקבלן

ביום 17.5.2018 נתן בית משפט השלום בתל אביב פסק דין[1] הדן בתביעה של רוכשי דירה לפיצוי מהקבלן בגין איחור במסירת דירה, וזאת בנסיבות שבהן בין הצדדים נחתם חוזה לביצוע שינויים בדירה שבמסגרתו הותר לקבלן לדחות את מועד המסירה. סעיף 5א(א) לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 קובע הסדר סטטוטורי של פיצוי המגיע לרוכש דירה מקבלן בגין איחור … להמשך קריאהפיצוי בגין עיכוב במסירת דירה מקבלן

תיקון ליקויים ברכוש משותף המסבים נזק רק לחלק מהדיירים

סוגיית האחריות לתיקון ליקויים המתהווים ברכוש משותף, בין אם מדובר בבניין למגורים ובין אם מדובר בנכס מסחרי, מגיעה לפתחו של בית המשפט חדשות לבקרים. פעמים רבות, למרות שאין מחלוקת כי מקור הליקוי הוא ברכוש המשותף של הבניין, הנזק שנגרם כתוצאה מהליקוי פוגע רק בחלק מבעלי הזכויות בנכס (למשל מקרה שבו נזילה שמקורה בגג משותף של … להמשך קריאהתיקון ליקויים ברכוש משותף המסבים נזק רק לחלק מהדיירים

אימתי יחול חוק המכר (דירות) על מוכר פרטי

  חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 מסדיר את התנהלות השוק הפרטי בתחום מכר הדירות באמצעות קביעת הסדרים מחייבים בין המוכר לרוכש בשני מישורים מרכזיים: חובת גילוי מצד המוכר ואחריות המוכר להתאמת הדירה. התכלית המרכזית של החוק היא להסדיר את אחריותן של חברות הבנייה שעוסקות בשיווק דירות כלפי רוכשי דירות, אולם תחולתו איננה מוגבלת לחברות בנייה. החוק … להמשך קריאהאימתי יחול חוק המכר (דירות) על מוכר פרטי

תיקון לחוק השכירות והשאילה

ביום 17.9.2017 נכנס לתוקף תיקון מס' 1 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971. להלן נסקור את עיקרי התיקון, אשר רלוונטיים לשכירות של נכסים המיועדים למגורים[1]. מטרת התיקון היא להסדיר את מערכת היחסים בין שוכר למשכיר ולהגן על האינטרסים של כל אחד מהצדדים, כאשר בפועל מרבית הוראות התיקון מרחיבות את ההגנה על שוכרי דירות, לנוכח העובדה כי בדרך … להמשך קריאהתיקון לחוק השכירות והשאילה