We Are Providing Legal Support to Startups Affected by the 'Iron Swords' War. For Further Details, Please Contact Us by Clicking this Banner.

תשלום דמי תיווך על-ידי שוכר בלבד

ביום 21.6.2020 נתן בית המשפט המחוזי בתל-אביב פסק דין[1] וקבע כי אין מניעה למתווך לקבל דמי תיווך משוכר, אם אין מדובר בתשלום שהשוכר משלם "במקום" המשכיר. נפסק כי חוק השכירות והשאילה אינו מונע מצב שבו מתווך מוותר למשכיר על תשלום דמי התיווך ומסתפק בתשלום דמי התיווך מצד השוכר בלבד.

חוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971 קובע כי שוכר לא יישא במישרין בדמי תיווך למתווך אם המתווך פעל מטעם המשכיר[2]. הוראה זו נוספה לחוק בשנת 2017, בעת תיקון החוק שמטרתו הייתה להסדיר את תחום חוזי השכירות למגורים, בין היתר במטרה להבטיח קביעת הסדרים הוגנים יותר כלפי השוכר. הוראה זו נוספה כדי להבטיח שהשוכר לא יישא בתשלומים שאינם קשורים באופן ישיר לשכירות בדירה, שהטלתם על השוכר אינה הוגנת או ראויה, ומתאפשרת רק בשל פערי הכוחות בין הצדדים[3].

במרכז התביעה עמד הסכם תיווך להשכרת דירה שבו התחייב השוכר לשלם דמי תיווך למתווך. המתווך דרש את דמי התיווך מהשוכר לאחר שהעסקה יצאה אל הפועל, ומאחר שהשוכר סירב לשלמם הגיש המתווך תביעה נגדו. השוכר טען כי חתם על הסכם התיווך בכפיה, לאחר שציין בפני המתווך כי אין זה חוקי לדרוש ממנו דמי תיווך. זאת לטענתו משום שהמתווך עבד עבור המשכירה, בעלת הדירה, ופרסם עבורה את הדירה באינטרנט, ולמעשה דרך פרסום זה הגיע השוכר לדירה ולמתווך.

בית המשפט דן בשאלה האם ההוראה הנדונה בחוק מונעת מהמתווך לקבל דמי תיווך מהשוכר, והשיב על שאלה זו בשלילה. בית המשפט קבע כי מטרת התיקון הייתה להסדיר יחסים בין שוכרי דירות ומשכירים, בשים לב לפערי כוחות מובנים ביניהם. יחד עם זאת, לאור לשון החוק, אין מניעה למתווך לקבל דמי תיווך משוכר, אם לא מדובר בתשלום שהשוכר משלם "במקום" המשכיר. התיקון לחוק אוסר על תשלום דמי תיווך למתווך במישרין על ידי שוכר, אם המתווך פעל מטעם המשכיר, ולא אם המתווך פעל מטעם השוכר.

בית המשפט הדגיש, כי במקרה הנדון המתווך לא דרש ואף לא קיבל דמי תיווך מהמשכיר. לעומת זאת, הוא דרש את דמי תיווך מהשוכר, בגין חלקו בעסקה, ועל-פי דין אין חובה עליו לקבל דמי תיווך משני הצדדים. כך, מתווך יכול לסכם עם מוכר או משכיר דירה כי לא יקבל ממנו שכר ורק הקונה או השוכר ישלם את דמי התיווך. חוק המתווכים לא אוסר זאת וגם לא הוראת דין אחרת.

תיקון חוק השכירות והשאילה נועד למנוע מצב שבו המתווך לא מוותר למשכיר על תשלום דמי תיווך אלא המשכיר "מגלגל" את תשלום חלקו בדמי התיווך על כתפי השוכר. למשל, במקרה שבו דמי השכירות עומדים על 3,200 ש"ח לחודש – אם המשכיר היה מתנה את החתימה על הסכם השכירות בכך שהשוכר ישלם דמי תיווך גם עבור חלקו (תשלום דמי תיווך בסך כולל של 6,400 ש"ח או בסכום דומה לזה), הוא היה מנוע מלעשות כך לפי התיקון לחוק.

[1] ע.א. (ת"א) 55235-08-19 שניר בן עובדיה נ' מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים (המאה ה-23) בע"מ.

[2] סעיף 25ט(ב)(3) לחוק.

[3] ראו דברי ההסבר להצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ו-2016.

המידע שלעיל הוא מידע כללי בלבד. הוא אינו חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. כל הזכויות שמורות למשרד צמח שניידר ושות’, עורכי דין. 

דילוג לתוכן