תיקון תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בעניין התאמות נגישות לשירות אינטרנט

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 נחקק במטרה לשלב בעלי מוגבלויות בחברה באופן מירבי ולהסיר מכשולים המונעים שילוב כאמור. מכוח החוק הותקנו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, המטילות חובות על גופים המספקים "שירות ציבורי"[1] לביצוע התאמות נגישות כדי לאפשר לבעלי מוגבלויות שימוש שוויוני בשירותים הניתנים במגוון תחומים, לרבות שירותי רווחה, מסחר, שירותים הניתנים באמצעות האינטרנט ועוד.

ביום 26.10.2017 פורסם ונכנס לתוקף תיקון לתקנות המחיל חובות על גופים שחלה עליהם חובת התאמות נגישות כאמור (המכונים בתקנות "חייבים") המספקים שירות באמצעות האינטרנט, לביצוע התאמות נגישות בשירות האינטרנט. ב"שירות אינטרנט" הכוונה לתכנים בכל פורמט – ובכלל זה טקסט, מסמכים, תמונות או וידאו – המועברים על תשתית האינטרנט והמוצגים למשתמש באמצעות אתרי אינטרנט, מסמכים או יישומים (אפליקציות), שנועדו לספק למשתמש שירות ציבורי או מידע על שירות ציבורי. התיקון מפרט את דרישות התאמות הנגישות ואת התקנים[2] שבהם נדרשים החייבים לעמוד.

נסקור בקצרה את עיקרי החובות שהתיקון מטיל בעניין ביצוע התאמות נגישות בשירות האינטרנט:

1. שירותים הניתנים באמצעות אתרי אינטרנט – שירותים אלו נדרשים להיות נגישים לפי תקן הנגישות הישראלי ברמת AA[3]. תקן זה בעל קשת רחבה של הנחיות אשר קיומן יאפשר יצירת תכנים נגישים יותר באתרי האינטרנט. כך למשל, על נותן השירות לוודא שמידע המועבר באמצעות סרטון או קטע אודיו יהיה מונגש גם באמצעי חלופי; לוודא שכבדי ראייה יוכלו לקרוא את תוכן אתר האינטרנט בטקסט שגודלו כפול מהרגיל; ולהנגיש תכני וידאו באמצעות כתוביות או אודיו. סטייה מהוראה זו תיחשב להפרה רק לאחר שנשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקנה והחייב לא תיקנה בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה.

2. שירותים הניתנים באפליקציות (בסמארטפונים וטאבלטים) – ביחס לאלו התיקון מחייב עמידה בתקן נגישות ישראלי ייעודי לאפליקציות, ככל שיש כזה. אם אין תקן כאמור, האפליקציה נדרשת לעמוד בדרישות הקבועות בתקן הנגישות באתרי האינטרנט כפי שפורט מעלה. חייב יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות בשירות הניתן באפליקציה אם הוא מפעיל שירות זהה באתר האינטרנט המותאם לשימוש בסמארטפונים וטאבלטים והשירות האמור עומד בדרישות הנגישות.

3. הנגשת תכני וידאו – חייב שהמחזור הממוצע שלו עולה על חמישה מיליון ש"ח העורך או מפיק תכני וידיאו מוקלטים נדרש לבצע התאמות נגישות לפי דרישות תקן נגישות אינטרנט מסוים[4], כך שיצורפו לתוכן וידאו שאינו בשידור חי כתוביות, טקסט המתאר מידע קולי וויזואלי ושמע המתאר התרחשויות ויזואליות.

4. פרסום הצהרה – חייב נדרש לפרסם באתר האינטרנט או האפליקציה הצהרה הכוללת מידע בנוגע להתאמות הנגישות שבוצעו וכן פרטים ליצירת קשר עמו במקרה שהאתר או האפליקציה אינם עומדים בהנחיות.

התיקון קובע מספר פטורים במקרים מסוימים[5] וביחס לעוסקים מסוימים[6].

^{[1] "שירות ציבורי" מוגדר בחוק כאחד מאלה: "(1) שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג'; (2) שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השניה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו".}

^{[2] ישנן שלוש רמות לנגישות: A – רמה נמוכה; AA – רמה בינונית; AAA- רמה גבוהה. בעבור כל רמה ישנן הנחיות בעבור אודיו (שמע), סרטוני וידאו, סדר קישורים באתר אינטרנט ועוד. להרחבה ראו: https://www.aisrael.org/?CategoryID=1255&ArticleID=47390 וכן A-AA-Difference}

^{[3] עם זאת, יראו גוף שאינו רשות ציבורית, אשר ביצע התאמות נגישות בשירות האינטרנט המסופק על-ידיו ברמה A עד ליום 25.10.2014, כאילו עמד בהוראה זו.}

^{[4] תקן נגישות האינטרנט בסעיף 1.2.2 Captions (Prerecorded).}

^{[5] כך למשל, חייב יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת בשירותי אינטרנט שהוא מעביר על גבי תשתית של רשת חברתית, אם תשתית זו לא מאפשרת את ביצוע ההתאמה.}

^{[6] כך למשל, חייב שהוא "עוסק פטור" או שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ש"ח יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות כאמור, וחייב שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 300,000 ש"ח יהיה פטור מביצוע ההתאמות עד ליום 26.10.2020.}