תוקפן של פעולות שעורכת חברה באמצעות יזם בטרם התאגדותה

ביום 27.5.2018 נתן בית המשפט העליון פסק דין[1] הדן בשאלה האם העובדה שחברה התקשרה בעסקה לרכישת מקרקעין על-ידי היזם שלה, טרם שהתאגדה, שוללת את תוקפה של העסקה ומה תוקף האישרור, ככל שהיה כזה.

יזם[2] הוא מעין שלוח של תאגיד שטרם נוסד. הוא מוגדר כמי שמבקש לעשות, בשמו או במקומו של תאגיד שטרם נוסד, פעולה משפטית כלפי צד שלישי. חוק החברות, התשנ"ט-1999 מאפשר לחברה לאשר בדיעבד פעולה של יזם שנעשתה בשמה או במקומה לפני התאגדותה. לפי החוק, דין אישור כאמור כהרשאה מלכתחילה, ובלבד שלא תיפגע זכות של צד שלישי בתום-לב ובתמורה, לפני האשרור. החברה אינה חייבת לאשר את הפעולה ולכן מי שמתקשר עם היזם נוטל על עצמו את הסיכון כי תקוותיו לשכלול החוזה לא יתגשמו.

במקרה הנדון בפסק הדין, באמצע חודש דצמבר 2014 חתמה חברה, באמצעות יזם (מי שיהיה מנהל החברה לאחר התאגדותה), על הסכם לרכישת מקרקעין מחברה אחרת. ביום 23.12.2014 החברה התאגדה כדין, וביום 6.1.2015 דירקטוריון החברה אישר את החתימה על הסכם לרכישת המקרקעין. עוד באותו היום החברה רשמה הערת אזהרה לטובתה במרשם המקרקעין.

במקביל, במהלך חודש דצמבר 2014 זוג רוכשים אחר התעניין במקרקעין, נפגש עם בעלי המוכרת וביום 1.1.2015 חתם עמה על הסכם לרכישת המקרקעין. ביום 5.1.2015 (יום לפני רישום הערת האזהרה על-ידי החברה) אותו זוג רשם במרשם המקרקעין הערת אזהרה לטובתם.

לאחר שהחברה גילתה כי קיימת הערת אזהרה נוגדת על המקרקעין היא פנתה לבית המשפט בבקשה שיצהיר כי העסקה שנערכה עמה תקפה. בעלי המוכרת טען כי הסכם המכר עם החברה אינו בתוקף, בין היתר מאחר שהחברה התקשרה בעסקה לרכישת המקרקעין טרם שהתאגדה ונרשמה כדין.

בית המשפט בחן מתי פעולת יזם תיחשב כפעולה יזמית עבור חברה בהתאם להוראות הדין. המבחן הקובע לעניין זה הוא "מבחן הכוונה והשלמתה" – האם לנקיטת צעדים אופרטיביים על-ידי היזם התלוותה בזמן אמת הכוונה כי הפעולה נעשית במסגרת היזמות של החברה ועבורה. מבחן זה נחלק לשתי שאלות: האחת – האם חזות הפעולה מבחינת המתקשר הנגדי (הצד השלישי) מעידה כי היא נעשתה עבור החברה ובשמה? והשנייה – האם בשעת ביצוע הפעולה עמדה לנגד עיני היזם חברה מסוימת שעבורה נעשתה הפעולה?

בנסיבות המקרה, בעלי המוכרת חתם על הסכם המכר מול החברה כאשר צוין בו במפורש כי היזם, שלימים הפך למנהל החברה, פועל עבור חברה בהקמה. כמו כן, זמן קצר לאחר החתימה החברה התאגדה כדין ואשררה את פעולת היזם. לפיכך בית המשפט פסק כי פעולות היזם עומדות ב"מבחן הכוונה והשלמתה" וכי החתימה על הסכם המכר מהווה פעולה יזמית עבור חברה בהתאם להוראות הדין.

כמו כן, בית המשפט כלל בשיקוליו את העובדה שהחברה לא רק אשררה את העסקה אלא גם רשמה הערת אזהרה, בתוך זמן סביר (במקרה דנן, תוך פחות מחודש ימים), ועל כן קבע שהיא פעלה בתום לב ולא התרשלה באופן השולל את עדיפותה על העסקה השנייה בזמן. לפיכך בית המשפט פסק שבנסיבות המקרה, העובדה שהחברה התקשרה בעסקה טרם התאגדותה איננה שוללת את תוקפה של העסקה.

לסיכום, פסק הדין מלמד כי כאשר חברה שטרם התאגדה מבקשת לבצע פעולות בשם החברה ולטובתה, עליה להקפיד ראשית, כי יהיה ברור לחלוטין – הן ליזם והן לצד שמולו מתבצעת הפעולה – כי הפעולה מתבצעת עבור חברה שטרם התאגדה, ושנית, לאשרר את הפעולה בתוך זמן סביר בהתאם לנסיבות.

[^{1] ע"א (חי') 8559/15 סלימאן עבאס נ' מפלי התנור בע"מ.}

^{[2] יזם הוא מי שעושה פעולה בשמה או במקומה של חברה שטרם התאגדה (סעיף 1 לחוק החברות).}