ביום 9.11.2020 הכריע בית המשפט העליון בשאלה האם ניתן לראות כספים של חברה כשייכים לבעלי השליטה בה[1], לצרכי הסמכות לחלטם. שאלה זו התעוררה בעת שהמדינה ביקשה לחלט כספים שבחשבונות בנק של חברות, כחלק מרכושו של חשוד שהוא בעל שליטה בחברות[2].
במקרה זה דן בית המשפט בעניינו של חשוד בביצוע שורת עבירות (הלבנת הון, שיווק ויצוא בלתי חוקי, הברחת טובין ועוד). לפי חוק איסור הלבנת הון[3] ניתן לחלט רכוש (של אדם שהורשע בעבירה פלילית) ששימש לביצוע העבירות או שהושג כתוצאה מביצוע העבירות. הגדרת "רכוש" מתייחסת ל"כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו". בעת שהתנהלה נגדו חקירה פלילית ביקשה המדינה מבית המשפט את חילוט כספיו של החשוד כסעד זמני, ובית המשפט נעתר לבקשה. במסגרת הרכוש שחולט היו כספים בחשבונות בנק של החברות שבשליטת החשוד.
בית המשפט הכיר בסמכות לתפוס כספים של חברות שבשליטתו של חשוד. בית המשפט ציין כי במקרה קודם משנת 2007[4] הוכרה כבר האפשרות לתפוס רכוש של חברה שהחשוד הוא בעל שליטה בה, גם אם החברה עצמה אינה נאשמת בפרשה. אולם בנסיבות המקרה הקודם, העובדות הצביעו על כך שהחברה לכאורה הייתה קשורה בפעילות העבריינית ועל כן נקבע כי סמכות התפיסה חלה. לעומת זאת, במקרה זה, מעורבות החברות עצמן בפעילות העבריינית עדיין מתבררת בבית המשפט.
בית המשפט ציין כי לא בכדי לשון חוק הלבנת הון מגדירה את רכושו של אדם כ"כל רכוש הנמצא בחזקתו, שליטתו או חשבונו", וקבע כי אילו סמכות התפיסה נועדה לחול רק על חברות שצוינו כנאשמות בעצמן, ממילא לא הייתה נדרשת הוראה מפורשת זו בלשון החוק. במקביל, בית המשפט ציין כי אין לגרוע מן החשיבות הנודעת לבחינה מדוקדקת של העובדות בכל מקרה, וזאת על מנת למנוע פגיעה בלתי מידתית בקניינם ובעיסוקם של צדדים תמי לב.
[1] בש"פ 7277/20 פלוני נ' מדינת ישראל.
[2] חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000. הגדרת "בעל שליטה" לפי חוק זה כוללת, בין היתר, "יחיד בעל היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין…"
[3] סעיף 21(ב) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.
[4] בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון (פורסם בנבו, 31.10.2007).
המידע שלעיל הוא מידע כללי בלבד. הוא אינו חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. כל הזכויות שמורות למשרד צמח שניידר ושות’, עורכי דין.