הרשות להגבלים עסקיים פרסמה לאחרונה טיוטת דוח לעיון הציבור המסכם בדיקה מקיפה שערכה הרשות בתחום היבוא האישי, במטרה לסייע בהפיכתו לגורם מקדם תחרות בשווקים שונים.
הרשות מצאה כי ככלל, בשווקים שבהם אחוז המוצרים המיובאים ביבוא אישי גבוה, כמו למשל ביגוד והנעלה, נרשמת ירידה במחירים. ההסבר לכך הוא כי האפשרות לבצע ייבוא אישי באופן פשוט ומקוון מכניסה הלכה למעשה שחקנים חדשים לשוק ומגבירה את התחרות בו. עוד מצאה הרשות כי חסמי היבוא בישראל הם רבים ומגבילים הרבה יותר מהממוצע במדינות המפותחות, וכי בין ישראל למדינות ה-OECD ישנם פערי מחירים גדולים בענפי צריכה רבים המאופיינים במוצרים מיובאים.
לאחרונה חלה עלייה בייבוא אישי לישראל, לנוכח התפתחות פלטפורמות המסחר המקוונות ומנגנוני תשלום בטוחים. אולם עדיין, גם לאחר צמיחה שנתית של 25% בשנים 2016-2014, שוק המסחר המקוון בישראל מהווה כיום 6% בלבד מכלל השוק הקמעונאי (לעומת 10% במדינות המפותחות).
החסמים העיקריים העומדים בפני התפתחות שוק היבוא האישי
- ריבוי הוראות ונהלים – ישנם ענפים מסוימים (במיוחד תחומי הבריאות, התקשורת והתחבורה) המאופיינים בריבוי הוראות ונהלים, ולעיתים אף בהוראות סותרות, היוצרים חוסר בהירות וודאות אצל הצרכן לגבי דרישות החוק. כך למשל, לא קיימת הגדרה פורמלית אחת מוסכמת בחוק למונח "יבוא אישי", ורגולטורים שונים מייחסים לו פרשנויות שונות ופועלים באופן שרירותי לפיהן.
לצד זאת, לא קיים כיום מקור מידע מרוכז ונגיש לציבור המפרט את דרישות הרגולטור ביחס למוצרים ביבוא אישי. כך נוצרים עיכובים במכס ועלויות שלצרכן קשה לצפות מראש. כמו כן, ישנו חוסר אחידות במידת האכיפה של הוראות היבוא והפלייה לטובה של חברת הדואר, אשר פעילותה ממילא מאופיינת בליקויים רבים והיעדר יעילות. בתנאים אלה, וכאשר 99% מהיבוא האישי כיום מיובא באמצעות חברת הדואר, לחברות הבלדרות הבינלאומיות קשה מאוד להתפתח בשוק בישראל ולייצר תחרות ראויה.
- מיסוי – כיום, לאחר מספר רפורמות בתחום, יבוא אישי פטור מכל מס שהוא עד לסכום של $75 לחבילה; אולם ביבוא בסכום גבוה יותר ייגבו בהדרגה מיסים שונים, וברוב המקרים יהיה על הצרכן לבדוק בעצמו כיצד מחושבים המיסים בהתאם למוצר המיובא, פעולה המרתיעה צרכנים רבים ומאטה את צמיחת שוק היבוא האישי.
- יתרון לגודל – אחד מהחסמים המשמעותיים בתחום הוא יתרון לגודל. ככל שנפח הפעילות של חברת שילוח מסוימת גדל, גדלה יכולתה להציע שירות מהיר וגמיש יותר במחיר אטרקטיבי. ככל שיהיו יותר חברות שילוח בעלות נפח פעילות גדול, הכדאיות ברכישת מוצרים ביבוא אישי תגדל, וכך בסופו של דבר יבוא אישי יוכל להוות גורם מקדם תחרות אפקטיבי ליבוא מסחרי. אולם, בדיקת כותבי הדוח העלתה כי מרבית חברות הבלדרות והמשלוחים סובלות מהיעדר כדאיות כלכלית. שחקנים בשוק העידו כי נפח פעילותם הנוכחי צריך לגדול פי כמה כדי להצדיק השקעות גבוהות בהתאמת מערכי הלוגיסטיקה לצרכנים פרטיים בשוק המקוון.
- פיתוח ענף שילוח החבילות המקומי – ברוב המקרים צרכנים מייבאים טובין בעלות נמוכה יחסית, ועל כן מעדיפים משלוח זול יותר באמצעות חברת הדואר גם בעלות של רמת שירות נמוכה יותר. כך קיים מעגל המקבע את מצבו של השוק – מחיריהם הגבוהים יחסית של שירותי המשלוח שאינם דרך חברת הדואר מונעים את התרחבותם בשוק ואת הוזלת המחירים בהתאם.
המלצות הדוח העיקריות
הרשות ממליצה לפעול במספר מישורים:
- יצירת הגדרה חוקית אחת מוסכמת למונח "יבוא אישי", בהסתמך על הגדרת פרמטרים ברורים כמו מספר פריטים ושווי כספי;
- מתן פטור גורף מקבלת היתרים ורישיונות ביבוא אישי, בכפוף להצהרת הצרכן המייבא שלפיה הטובין מיועד לשימוש אישי בלבד;
- הנגשת המידע הדרוש לצורך הליך היבוא האישי ויצירת מאגר אינפורמציה אחידה, בהירה ופשוטה;
- הקמת מערך התקשרות עם המאסדר הרלוונטי שיאפשר ביצוע שיחות וקבלת פניות באופן מקוון תוך פרקי זמן קצרים, ובמקרים המתאימים אף מערך קבלת קהל פיזי;
- הקמת מרכז לוגיסטי שירכז את כל הזמנות היבוא האישי ויפעיל מערך הפצה ארצי.
בימים אלה פועל צוות עבודה הכולל נציגים ממגוון משרדים אשר עתיד לקדם חלק מההמלצות שפורטו בטיוטת הדוח.