We Are Providing Legal Support to Startups Affected by the 'Iron Swords' War. For Further Details, Please Contact Us by Clicking this Banner.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 נכנס לתוקף

כפי שפרסמנו בחודש אפריל 2018, ביום 5.3.2018 אישרה הכנסת את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. החוק נכנס לתוקף ביום 15.9.2019[1]. בנוסף לכך נחקקו תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019, וכן תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות) (הוראת שעה), התשע"ט-2019.

החוק מהווה רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון. מטרתו לרכז ולהסדיר את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים בחוק חדש ועדכני ולבטל את החקיקה שקדמה לחוק החדש שהיא מיושנת, לא עדכנית ומפוזרת על פני מספר דברי חקיקה.

הדגש העיקרי בחוק הוא על השיקום. החוק החדש נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב – יחיד או תאגיד – הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב ולקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים. מטרה נוספת היא להגדיל את שיעור פירעון החוב לנושים.

החוק מגדיר חדלות פירעון כמצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או כמצב שבו התחייבויותיו של החייב (לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות) עולות על שווי נכסיו.

ביחס ליחידים: בין היתר בוטלה פקודת פשיטת הרגל (למעט סעיף אחד). עוד נקבע כי הליכי חדלות פירעון בבקשות חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך (של עד 150,000 ש"ח) יתנהלו לפני רשם ההוצאה לפועל ולא בבית המשפט. עם מתן צו לפתיחת הליכים כנגד החייב, כונס הנכסים הרשמי (הממונה, בתוארו החדש) ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של החייב.

ביחס לתאגידים: בין היתר בוטלו סעיפים בחוק החברות שעניינם פשרה או הסדר חוב עם נושים (אלו מוסדרים תחת החוק החדש). חוק החברות ימשיך לחול על פשרה או הסדר שמטרתם שינויים מבניים או שינויים אחרים בחברה. כמו כן בוטלו סעיפים בפקודת החברות שעניינם פירוק חברות – פירוק של חברה חדלת פירעון יתנהל לפי החוק החדש, ואילו פירוק מרצון של חברה שניתן לגביה תצהיר כושר פירעון, הליך פירוק מזורז של חברה חסרת נכסים וחובות ופירוק חברה על-ידי בית משפט לבקשת החברה, בעל מניות או היועמ"ש, יתנהלו לפי חוק החברות.

החוק החדש כולל פרק ביחס להליכי חדלות פירעון שיש להם היבטים בינלאומיים (למשל, מקרים שבהם יש לחייב גם נושים ממדינה זרה), והוא נועד להתמודד עם אחת ההשלכות של הכלכלה הגלובלית – ניהול עסקים ונכסים בכמה מדינות. כאמור בהצעת החוק, מדובר בהשלמת חסר בחוק הישראלי שלא נתן עד כה מענה ראוי לשינויים בכלכלה העולמית.

[1] החוק חל על הליכי חדלות פירעון שתחילתם ביום 15.9.2019. על הליכי פירוק לפי פקודת החברות, [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999 ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 שהיו תלויים ועומדים לפני יום 15.9.2019, ימשיכו לחול הוראות הדינים הללו, ולא החוק החדש.

דילוג לתוכן