We Are Providing Legal Support to Startups Affected by the 'Iron Swords' War. For Further Details, Please Contact Us by Clicking this Banner.

הקווים המנחים לקביעת הפורום הנאות בתביעת יחסי עבודה

ביום 10.6.2018 נתן בית הדין הארצי לעבודה פסק דין[1] המתווה קווים מנחים בעת בחינה השאלה האם בית הדין בישראל ידון בתביעה בעניין יחסי עבודה במקרים שבהם עובדים ישראלים מועסקים בחו"ל בתאגידים הרשומים והפועלים בחו"ל.

לפי דוקטרינת "הפורום הנאות", כאשר קיימת סמכות מקבילה לדון בתובענה לבית משפט בישראל ולבית משפט של ריבון אחר, רשאי בית המשפט בישראל למחוק או לעכב את התובענה כדי שתנוהל בפני "פורום זר", אם השתכנע כי ישראל איננה "הפורום הנאות" לדון בה. כלומר, בבחינת טענת פורום לא נאות נקודת המוצא היא שלבית משפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה שהוגשה לפניו, אך לנוכח נסיבות המקרה בית המשפט קובע כי נכון יותר שהתביעה תידון בפורום אחר. שאלת הפורום הנאות היא שאלה שבשיקול דעת בית המשפט, והוא מפעיל אותו תוך התחשבות בנסיבות כולן ויישום מבחן מירב הזיקות הרלוונטיות של הפורום שלו הקשר האמיתי, המשמעותי והמהותי למקרה נושא הדיון.

העניין הנדון עסק בתביעותיהם של שני אחים ישראלים שעבדו בניגריה במשך כשנה עבור חברה הרשומה בניגריה אשר הייתה מנוהלת על-ידי אחד מבעלי המניות שלה, אזרח ישראלי. התביעות הוגשו לבית הדין האזורי בנצרת והנתבעים ביקשו לסלק את התביעות על הסף בטענה כי הפורום הישראלי איננו הפורום הנאות לדון בהן. לטענת הנתבעים, בחינת הזיקות הרלוונטיות מובילה למסקנה כי יש לברר את התביעות בניגריה. כך למשל, החברה התאגדה בניגריה; משרדיה מצויים רק בניגריה וכך גם פעילותה; ההסכם בין העובדים לחברה נחתם בניגריה, מקום קיומו הוא ניגריה ונקבע בו כי הדין שיחול עליו יהיה הדין הניגרי; העוולה הנטענת על-ידי התובעים נעשתה בניגריה; ועוד. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את הטענה כי מדינת ישראל בכלל ובית הדין לעבודה בפרט אינם הפורום הנאות לבירור התביעות, אלא יש לבררה בניגריה. התובעים הגישו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על קביעה זו.

בית הדין הארצי ציין כי כחלק מתופעת הגלובליזציה כיום ישראלים רבים עובדים בחו"ל או מקימים עסקים בחו"ל, ולא פעם מגייסים בישראל עובדים לעסקיהם בחו"ל. בית הדין סקר את פסיקת בתי הדין לעבודה בנושא ושרטט את הקווים המנחים הבאים לבחינת השאלה באילו נסיבות בית הדין לעבודה בישראל ייחשב הפורום הנאות לדון בתביעה של עובד ישראלי נגד מעסיק זר.

ראשית, בית הדין ציין כי מגמת הפסיקה היא צמצום ההיענות לטענות פורום לא נאות, כך שטענות אלו יתקבלו רק במקרים חריגים, כאשר הנתבע מוכיח כי קיים פורום אחר אשר זיקת הצדדים אליו רבה יותר. בנוסף, הנתבע הטוען כי בית הדין הישראלי הוא פורום לא נאות נדרש להוכיח כי ניתן לנהל את ההתדיינות בפורום הזר באופן נאות.

שנית, על בתי הדין לעבודה ליישם את המבחנים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון בעניין פורום לא נאות תוך התחשבות באופי המיוחד שביחסי עבודה, להבדיל מיחסי מסחר, ובכלל זאת בפערי הכוחות בין הצדדים. כמו כן, יש לתת משקל לקושי של העובד התובע לנהל הליך משפטי בחו״ל אל מול משאביו של המעסיק, בדרך כלל תאגיד זר, המאפשרים לו לנהל את ההתדיינות גם בחו״ל וגם בישראל. הדבר נכון ביתר שאת אם העובד פוטר מעבודתו בחו״ל ושב לישראל.

ככלל, יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. הנטייה לקבוע כי הפורום הנאות הוא בית משפט ישראלי תתחזק במקרים הבאים: כאשר העובד הוא תושב ישראלי אשר גויס בישראל לעבודה בחו"ל; הפעילות שלשמה הועסק היא של חברה ו/או אנשי עסקים ישראלים; והפעילות בחו"ל היא חלק מפעילות עסקית כוללת בישראל ובחו"ל. כל אלו יעידו על כי מדובר ב"עסק ישראלי" הפועל בחו"ל, גם אם במסגרת תאגיד זר. בית הדין הוסיף כי הנטייה לקבוע שישראל היא הפורום הנאות תגבר בנסיבות שבהן העובד העתיק את מקום מגוריו לחו"ל רק בשל הפעילות ושב לארץ בסיומה, ובמיוחד אם שב לישראל מחמת פיטוריו.

מנגד, כאשר אין כל זיקה (או שקיימת זיקה קלושה) בין היותו של העובד ישראלי לבין עבודתו בתאגיד הזר – למשל כשההתקשרות עם העובד נעשתה כשלא היה תושב ישראל וללא קשר להיותו אזרח ישראל, או כאשר העובד הוא תושב חוץ וההתקשרות עמו והעבודה נעשו בחו״ל – תגבר הנטייה לקבוע כי בית הדין בישראל אינו הפורום הנאות. כמו כן, כאשר אין זיקה בין התאגיד הזר לבין ישראל או שקיימת זיקה קלושה, המסתכמת בכך שחלק מבעלי השליטה או בעלי התפקידים בו הם תושבי ישראל, ויש פורום טבעי אחר לניהול התביעה (בעיקר מקום ביצוע העבודה), תינתן עדיפות לניהול התביעה בפורום הזר.

בעניין הנדון פסק בית הדין כי בבחינת נסיבות המקרה, מעבר לזהות המתקשרים ומקום ביצוע העבודה, יש משקל להסכם ההתקשרות עצמו, אך זאת בשים לב לפער הכוחות שבין העובד לבין המעסיק (כך שאם המעסיק הכתיב את תנאי הסכם ההעסקה יינתן לו משקל נמוך יותר מאשר אם ההסכם הוא פרי משא ומתן חופשי בין העובד לבין המעסיק). בית הדין הורה על החזרת הדיון לבית הדין האזורי לבחינה נוספת של שאלת הפורום הנאות על יסוד הקווים המנחים שפירט בפסק הדין.


[1] ע"ע (ארצי) 18728-10-16 מוסא אבור ראס נ' S.C.C. NIGERIA LTD.

כתוב/כתבי תגובה

דילוג לתוכן