אישור חלוקה לבעלי המניות בחברה שאיננה עומדת במבחן הרווח

כלל יסוד בדיני החברות הקבוע בסעיף 302 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע שעל מנת לבצע חלוקה לבעלי מניותיה, חברה נדרשת לעמוד בשני מבחנים מצטברים:

• מבחן הרווח – חברה רשאית לבצע חלוקה לבעלי מניותיה רק מתוך רווחיה, כאשר לעניין זה "רווחים" מוגדרים כ"יתרת עודפים או עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות, לפי הגבוה מבין השניים, והכל על פי הדוחות הכספיים המותאמים האחרונים, המבוקרים או הסקורים, שערכה החברה… ובלבד שהמועד שלגביו נערכו הדוחות אינו מוקדם ביותר משישה חודשים ממועד החלוקה";
• מבחן יכולת הפירעון – מבחן זה בוחן כי "לא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן".

לעיתים קרובות חברה אשר יש ביכולתה לעמוד במבחן יכולת הפירעון נמנעת מלבצע חלוקה מכיוון שאין לחברה רווחים בהתבסס על מדידה של השנתיים האחרונות לפעילות החברה. עם זאת, חברה אשר אינה עומדת במבחן הרווח (אך עומדת במבחן יכולת הפירעון) רשאית לבצע חלוקה לבעלי מניותיה, וזאת בכפוף לקבלת אישור בית המשפט לביצוע החלוקה (סעיף 303 לחוק החברות). ככלל, בית המשפט יאשר חלוקה אם שוכנע כי החברה עומדת בדרישות מבחן יכולת הפירעון.

כך למשל, ביום 29.1.2019 נתן בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) פסק דין[1] המתיר חלוקה בדרך של הפחתת הון החברה וזאת על אף אי-עמידתה במבחן הרווח.

בית המשפט ציין כי "מבחן יכולת הפירעון" הוא מבחן הצופה פני עתיד, איננו מהווה מבחן הדורש ודאות מוחלטת לכך שהחלוקה המבוקשת לא תגרום לסיכול התחייבות כלשהי של החברה, אלא מבחן הסתברותי הבוחן את קיומו (או היעדרו) של חשש סביר לאי-קיום התחייבויותיה של חברה כתוצאה מביצוע חלוקה. לשם הוכחה כי החברה עומדת ב"מבחן יכולת הפירעון" היא נדרשה להגיש לבית המשפט ראיות התומכות בכך, ובין היתר: דוחות כספיים, תצהירים מאת כל הדירקטורים של החברה וחוות דעת כלכלית בדבר כושר הפירעון של החברה.

בית המשפט בחן את עניינם של הנושים המובטחים והלא מובטחים של החברה. בעניין הנדון, משלא הובעה כל התנגדות מהנושה המובטח היחיד שקיים לחברה ולא הוגשו התנגדויות מרשם החברות ומרשות המיסים (בשל היעדר חובות לחברה כלפי רשויות אלו), בית המשפט צפה כי אכן החברה תצליח לעמוד בהתחייבויותיה הצפויות לכשיגיע מועד פירעונן. אינדיקציות נוספות שסייעו לבית המשפט להגיע למסקנה זו הן העובדות כי לחברה אין התחייבויות פיננסיות, היא אינה מעסיקה עובדים והיא אינה נדרשת להגדיל את התחייבויותיה לצורך החלוקה.

לפיכך, בית המשפט אישר את הבקשה לביצוע חלוקה בדרך של הפחתת הון, וזאת על אף שהחברה איננה עומדת במבחן הרווח.

^{[1] פר"ק (מרכז) 69842-03-18 דמ"ק פינטו מרכז עסקים ודלק בע"מ נ' הכונס הרשמי.}