We Are Providing Legal Support to Startups Affected by the 'Iron Swords' War. For Further Details, Please Contact Us by Clicking this Banner.

אופציות לעובדים המקנות זכות לדיבידנד בלבד

​פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת[1] שניתן ביום 4.7.2019 דן בסיווג הכנסה שנצמחה לעובד כתוצאה מחלוקת דיבידנד, כאשר מקור הדיבידנד במניות המקנות זכות לדיבידנד בלבד אשר הוקצו לעובד בהקצאה באמצעות נאמן לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

באותו מקרה, בשנת 2010 הקצתה חברה לעובד בכיר, בהקצאה באמצעות נאמן, מניות המקנות זכות לקבלת דיבידנדים בלבד[2]. המדובר היה במניות בלתי עבירות, אשר אינן מקנות זכויות הצבעה בחברה ואשר תהפוכנה למניות נדחות עם סיום יחסי העבודה בין החברה לבין העובד. תוכנית ההקצאה הוגשה לאישור פקיד השומה, והחברה בחרה להחיל על ההקצאה את מסלול רווח הון שבסעיף 102 לפקודה. פקיד השומה אישר את התוכנית.

המערער דיווח על דיבידנדים שחילקה לו החברה בשנים 2011 ו-2012 כהכנסת דיבידנד. ככלל, הכנסת דיבידנד חייבת במס בשיעור של 25%. ביחס לשנת 2012 דרש המערער להחיל על הדיבידנד שיעור מס מוטב בהתאם לחוקי העידוד. פקיד השומה לא קיבל את הדיווח וטען כי הדיבידנדים היוו הכנסת עבודה החייבת במס לפי סעיף 2(2) לפקודה (מס שולי). לטענתו, תוכנית ההקצאה אינה עומדת בתנאי סעיף 102 לפקודה; יש לסווג מחדש את הכנסות הדיבידנד כהכנסות מבונוס; ולחלופין מדובר בעסקה מלאכותית.

בית המשפט קיבל את עמדת הנישום, שלפיה ההקצאה היוותה הקצאה באמצעות נאמן לפי סעיף 102 לפקודה ואין לסווג את הכנסת הדיבידנד כהכנסת עבודה. עוד נפסק כי שיעור המס החל על הכנסת הדיבידנד הוא 25% ולא שיעור המס המוטב שדרש המערער. להלן תמצית נימוקיו של בית המשפט.

תנאי להקצאת מניות באמצעות נאמן הוא הגשת תוכנית ההקצאה לאישור פקיד השומה. סעיף 102 לפקודה קובע כי אם פקיד השומה לא השיב בתוך 90 ימים מיום קבלת ההודעה, יראו את תוכנית ההקצאה כמאושרת. בית המשפט פסק כי אישור תוכנית הקצאה בידי פקיד השומה – בין שהמדובר באישור פוזיטיבי ובין שרואים את התוכנית כמאושרת בשל חלוף 90 ימים ממועד ההודעה – מהווה אישור מהותי. דהיינו, בעת שפקיד השומה יבחן בעתיד את מהות התקבול "אין בידו לקבוע את השומה כנגד התוכנית שהוא עצמו אישר. זאת, בניגוד למקרה בו לא פעלו בהתאם לתוכנית או שהתגלו פרטים מהותיים אשר לא היו חלק מתוכנית ההקצאה אשר אושרה" (ההדגשה במקור). חריג לכך יהיה רק ביחס לתוכנית אשר ברור כי אינה אמורה לחסות תחת סעיף 102, וכי הבקשה לאישורה הוגשה בידיעה כי זהו המצב.

בית המשפט דחה את טענת פקיד השומה, כי התוכנית מושא הערעור היא תוכנית שבבירור אינה אמורה לחסות תחת סעיף 102. עוד פסק בית המשפט כי בהעדר הגדרה ל-"מניה" בפקודת מס הכנסה, יש לפנות לחוק החברות, התשנ"ט-1999, הקובע כי החברה רשאית לעצב את זכויות המניה כרצונה. לאור זאת קבע בית המשפט כי אין פסול בקיומה של ההוראה בדבר הפיכת המניות למניות נדחות במועד סיום יחסי העבודה. עוד נקבע כי ניתן לכלול בתוכנית אופציות הוראה המקנה לחברה זכות לרכישת המניות בעתיד.

כך גם נפסק כי מניות המקנות זכות לדיבידנד בלבד יכולות להוות "מניות" לעניין סעיף 102. סעיף 102 אינו מגביל את תחולתו למניות בעלות זכויות נלוות מסוימות, ותכלית החקיקה – חיזוק הקשר בין העובד לחברה – מתקיימת, בנסיבות העניין, ביחס למניות אלה.

ביחס לטענה שלפיה הקצאת מניות לעובד באמצעות נאמן היא פעולה מלאכותית (כיוון שנועדה להסב הכנסת עבודה להכנסה הונית), נפסק כי טענה זו חותרת תחת הוראות החוק ותכליתו. זאת, מן הטעם שסעיף 102 לפקודה נועד בדיוק לכך – לשנות את סיווגה של הכנסת עבודה להכנסה הונית בנסיבות הקבועות בסעיף.

בית המשפט פסק עוד כי דיבידנד הוא זכות הנובעת מן המניות, ולפיכך שיעור המס שיחול על הדיבידנדים המחולקים בשל מניות שהוקצו לפי סעיף 102 במסלול הוני יהיה 25%, ולא שיעור המס המוטב החל בהתאם לחוקי העידוד.


[1] ע"מ (נצ') 55937-01-17 טל שוחט נ' פקיד שומה צפת.

[2] מלשון פסק הדין משתמע כי המניות הקנו זכויות מסוימות בנסיבות של אקזיט, אך פסק הדין אינו עוסק בכך.

דילוג לתוכן