תיקון חוק ההגבלים העסקיים בעניין חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי

ביום 10.1.2019 פורסם תיקון לחוק ההגבלים העסקיים בעניין חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי[1], אשר משנה את שמו של חוק ההגבלים העסקיים ל"חוק התחרות הכלכלית".

כפי שפרסמנו בחודש דצמבר 2017, מטרת התיקון לחוק להעמיק ולמקד את פעילותה של רשות ההגבלים העסקיים, שמעתה תיקרא "רשות התחרות", בפעילויות שטמון בהן נזק פוטנציאלי לתחרות ולציבור ואשר מעלות את יוקר המחייה, ומנגד להקטין את הנטל הבירוקרטי והרגולטורי שמייצרים מנגנוני הפיקוח הקיימים כיום בחוק.

נסקור בתמצית את התיקונים המרכזיים שבחוק:

הטלת חובה פוזיטיבית על נושא משרה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי החוק – בניגוד לעבר, התיקון לחוק קובע עבירה עצמאית של פיקוח נושא משרה. התיקון לחוק מחייב נושא משרה, מנהל פעיל בתאגיד, שותף (למעט שותף מוגבל) או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי החוק בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. נושא משרה העובר על חובה זו דינו מאסר שנה וקנס. עוד נקבע כי אם נעברה עבירה לפי החוק בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה על נושא המשרה כי הפר את חובתו לפקח, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

נציין כי תיקון זה לא נכלל בתזכיר החוק אלא נוסף בסמוך לאישור התיקון לחוק.

שינויים בפרק המיזוגים – סעיף 17(א) לחוק קובע כיום שלושה תנאים[2], אשר די שאחד מהם מתקיים, כדי להטיל חובה על הצדדים למיזוג לפנות לקבלת אישור הממונה. אחד מהם הוא שהמחזור המשותף של הצדדים למיזוג בשנה שקדמה למיזוג עולה על 360 מיליון ש"ח. התיקון לחוק העלה את הסכום הקבוע בתנאי זה מ-150 מיליון ש"ח, וזאת לאחר שלא היה בו כל שינוי מאז שנקבע הסכום בחוק בשנת 1999.

כמו כן, התיקון לחוק הרחיב את הגדרת "חברה" והיא כוללת כעת גם עמותה כהגדרתה בדין. כלומר, פרק המיזוגים חל גם על מיזוג שעמותה היא צד לו.

שינויים בפרק המונופולין – עד לכניסתו לתוקף של התיקון לחוק, קיומו של מעמד מונופוליסטי היה מבוסס רק על נתח השוק ולא על כוח השוק עצמו. כתוצאה מכך, לא ניתן היה לפעול כנגד גופים בעלי כוח שוק משמעותי אשר מנצלים את כוחם לרעה, דוחקים מתחרים ופוגעים בתחרות ובצרכן, אם נתח השוק שלהם היה נמוך מ-50%. התיקון לחוק מתקן את הגדרת "בעל מונופולין" שבסעיף 26(א) לחוק כך שלצד ההגדרה הקיימת, שלפיה יראו מי שיש לו נתח של שוק של מעל 50% כבעל מונופולין, נקבע כי גם מי שמחזיק ב"כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים או רכישתם, או ביחס למתן שירותים או רכישתם", ייחשב לבעל מונופולין.

שינויים בפרק הסדרים כובלים – התיקון לחוק מקצר את פרק הזמן למתן החלטת הממונה בבקשת פטור מהסדר כובל כך שהחלטה תינתן בתוך 30 ימים (במקום 90 ימים). הממונה רשאי להאריך את התקופה עד ל-120 ימים נוספים (במקום 60 ימים), במתן הודעה מנומקת למגישי הבקשה.

כמו כן, התיקון לחוק קובע עונש מרבי של חמש שנות מאסר בגין עבירת הסדר כובל ועונש מרבי של שלוש שנות מאסר ליתר העבירות על-פי החוק.

העלאת ה"תקרה" המגבילה את סכום העיצום הכספי שמוטל על תאגיד גדול – עד לתיקון החוק, סכום העיצום הכספי המרבי היה שמונה אחוזים ממחזור המכירות של המפר, "ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 24,490,070 שקלים חדשים" לגבי הפרות מהותיות של החוק. על-פי התיקון לחוק, סכום ה"תקרה" הועלה ל-100 מיליון ש"ח.


[1] חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט-2019.

[2] (1) כתוצאה מהמיזוג יהפכו החברות המתמזגות לבעל מונופולין; (2)    מחזור המכירות של החברות המתמזגות ביחד, בשנת המאזן שקדמה למיזוג, עולה על סכום מסוים; (3) אחת החברות המתמזגות היא בעל מונופולין.

כתוב/כתבי תגובה