We Are Providing Legal Support to Startups Affected by the 'Iron Swords' War. For Further Details, Please Contact Us by Clicking this Banner.

כללים מנחים ליישום חריג בחוק הספאם

בשנת 2008 נחקק סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("חוק הספאם") האוסר על משלוח דבר פרסומת באמצעות פקס, מערכת חיוג אוטומטי, דואר אלקטרוני או מסרון, מבלי שנתקבלה הסכמת הנמען מראש.

לכלל זה קיימים מספר חריגים בחוק, אחד מהם נוגע לשליחת דבר פרסומת על-ידי עוסק לנמען אשר נמנה על רשימת לקוחותיו של העוסק. חריג זה מאפשר משלוח דבר פרסומת אף ללא קבלת הסכמת הנמען מראש, בהתקיים ארבעה תנאים מצטברים:

  1. הנמען מסר את פרטיו למפרסם במסגרת התקשרות או משא ומתן להתקשרות עם המפרסם;
  2. המפרסם מסר לנמען הודעה כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו;
  3. המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דבר פרסומת מטעמו והנמען לא עשה כן;
  4. דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות "מסוג דומה" שלגביו נמסרו פרטי הנמען.

ביום 6.3.2019 נתן בית המשפט העליון פסק דין[1] שבמסגרתו נדרש בית המשפט לפרשנות התנאי השני והתנאי הרביעי.

באשר לתנאי השני עמדה בפני בית המשפט השאלה מתי נדרש המפרסם למסור את ההודעה בדבר כוונתו לעשות שימוש בפרטים שמוסר הלקוח לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו. בית המשפט פסק כי אין הכרח שהודעה זו תימסר ללקוח לפני המועד שבו נמסרים הפרטים על-ידיו או במעמד מסירת הפרטים: ההודעה יכולה להימסר גם לאחר שהלקוח מסר את פרטיו, ובלבד שתימסר לפני משלוח דברי הפרסום.

באשר לתנאי הרביעי, בית המשפט קבע מספר עקרונות מנחים לבחינת השאלה מהו מוצר או שירות מ"סוג דומה" המתיר את השימוש בחריג:

1. ככלל, יש לאפשר לעוסק לשלוח דבר פרסומת אשר מתייחס למגוון התחומים שבהם הוא עוסק (לדוגמה, עסק למוצרי חשמל יוכל לשלוח לרשימת לקוחות גם פרסומים לתנורים וטלוויזיות, גם אם אותם לקוחות מסרו את פרטיהם עת שרכשו מהעוסק מקררים).

2. עוסק איננו רשאי לשלוח דברי פרסומת לרשימת הלקוחות לגבי מוצרים או שירותים שאינם נמכרים על-ידיו במסגרת עסקיו הרגילים (למשל, חנות כלי בית אינה יכולה לשלוח לרשימת הלקוחות שלה הודעה בדבר מכירה מוזלת של כרטיסים לבית הקולנוע הסמוך).

3. עוסק אינו רשאי להשתמש מכוח החריג ברשימת לקוחות של עוסק אחר, אף אם קיימת זיקה כלשהי בין שני העוסקים.

4. אם מדובר בעוסק בעל מספר תחומי עיסוק נבדלים, יש לראות בכל תחום עיסוק כעוסק נפרד ולאפשר משלוח לרשימת הלקוחות רק ביחס לדברי פרסום הנוגעים לתחום הרלוונטי (לדוגמה – חברת ביטוח איננה יכולה לשלוח מכוח החריג פרסומת הנוגעת לביטוח פנסיוני ללקוחות שרכשו אצלה ביטוח נסיעות לחו"ל).


[1] ע"א 534/17 עו"ד רונן לפיד נ' סלקום ישראל בע"מ.

כתוב/כתבי תגובה

דילוג לתוכן