We Are Providing Legal Support to Startups Affected by the 'Iron Swords' War. For Further Details, Please Contact Us by Clicking this Banner.

זכות הבעלות בנכסים דיגיטליים – של העובד או של המעסיק?

עולם דיני העבודה רווי בסוגיות משפטיות שונות שהופכות מורכבות יותר ויותר עם טשטוש הגבולות שבין המרחב הפרטי והמרחב התעסוקתי בעידן הדיגיטלי. אחת מאותן סוגיות משפטיות רווחות נוגעת בשאלת הבעלות בתוצרים שיוצר העובד במהלך תקופת העסקתו.

החקיקה הישראלית מסדירה שאלה זו לגבי סוגי תוצרים מסוימים2 באמצעות בחינת השאלה האם העובד יצר את התוצר במהלך עבודתו או לצורכה. בפסיקה נוצרו מבחני עזר שונים להכרעה בשאלה זו, אך לגבי תוצרים מסוג של נכסים דיגיטליים (חשבונות מדיה חברתית, חנויות מקוונות ועוד) החוק הישראלי טרם הדביק את המציאות המשפטית, ולמעשה כיום התוצאה היא שתיקה של המחוקק.

עד לאחרונה, גם הפסיקה הישראלית לא דנה בסוגיית הבעלות בחשבונות המתנהלים ברשתות החברתיות השונות (Facebook, Linkedin, Twitter ורבים אחרים), כלומר בשאלה מי הבעלים של החשבון עצמו (במובחן, למשל, משאלת הבעלות בתכנים המועלים לחשבון, אשר עשויים להידון במשקפי דיני זכויות יוצרים). מובן כי בעידן הדיגיטלי שבו "לייקים" או "עוקבים" מתורגמים לחשיפה וחשיפה מתורגמת להכנסות, לשאלת הבעלות חשיבות מן המדרגה הראשונה.

המצב המשפטי האמור השתנה לאחרונה, כאשר ביום 22.4.2018 נתן בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק דין תקדימי בתביעה של ערוץ 10 וחדשות 10 נגד גיא לרר3. בתיק זה נדרש בית הדין להכריע בשאלת הבעלות בדף Facebook בשם "הצינור" אשר נפתח ונוהל על-ידי גיא לרר שעה שהיה עובד של חדשות 10, בצד הגשתו פינה בשם "הצינור" (שלימים הפכה לתוכנית טלוויזיה). מדובר באחד מדפי ה- Facebookהפופולאריים ביותר בישראל אשר לו למעלה ממיליון לייקים ולמעלה ממיליון עוקבים.

בית הדין התווה מספר מבחני עזר לצורך הכרעה בשאלה מי הבעלים של נכס דיגיטלי מסוג דף Facebook, תוך התבססות על מבחנים המיושמים במשפט האמריקאי, כמפורט להלן:

  1. מי יזם את פתיחת החשבון (העובד או המעסיק), מתי (לפני או במהלך תקופת ההעסקה) ולאיזו מטרה הוא נפתח (לקידום עסקו של המעסיק או למטרה פרטית אחרת). בעניין הנדון, היוזמה לפתיחת הדף הייתה של לרר בלבד והיא נעשתה עוד כש"הצינור" הייתה פינה בתוכנית הטלוויזיה "המגזין" (תוך שהמעסיקה הדגישה בפני לרר כי עבודתו על הפינה תיעשה אך ורק בשעות הפנאי שלו וללא כל תשלום). למעשה, הדף נפתח עוד בטרם מי מהתובעות פתחה דפי Facebook לתוכניות טלוויזיה שלהן. בנוסף, מטרת פתיחת הדף לא הייתה קידום תוכנית הטלוויזיה (או הפינה, שקדמה לה) אלא קידום מטרות חברתיות, אקטיביסטיות; בעוד שהפינה, ולאחריה התוכנית, עסקו בעיקר בשידור תכנים מהמרשתת.
  2. מה מידת המתאם בין החשבון לבין עבודת העובד; ובמילים אחרות – מה מידת הזהות בין החשבון לבין עסקי המעסיק. שאלה זו נבחנת באמצעות התבוננות במאפיינים שונים של החשבון (כדוגמת שמו, התכנים המפורסמים בו, היקף השימוש שנעשה בו על-ידי המעסיק ועוד). בית הדין קבע כי מדובר במבחן משמעותי שיש לתת לו משקל רב במכלול השיקולים. בעניין הנדון נפסק כי המתאם בין התוכנית לבין דף ה- Facebookהיה בשיעור נמוך. בית הדין בחן לעניין זה, בין היתר, את מידת החפיפה בין התכנים שהופיעו בתוכנית לבין אלו שהועלו לדף, ונתן משקל לכך ששמו של הדף השתנה במרוצת השנים ובמשך תקופה ארוכה היה שונה משמה של תוכנית הטלוויזיה.
  3. באילו שעות נוהל ותופעל החשבון. באופן זה תתבצע אבחנה בין שעות הפנאי של העובד לבין שעות עבודתו. בעניין הנדון עמד בית הדין על כך שלפחות בשנותיו הראשונות, דף ה-Facebook תופעל על-ידי לרר על חשבון זמנו הפרטי ומבלי שלרר קיבל שכר נוסף עבור עבודתו על הדף.
  4. מי נשא בהוצאות ניהול ותפעול החשבון. לעניין זה ייבחנו הוצאות כגון פרסום, קידום, שיווק וייעוץ משפטי. בעניין הנדון הוכח כי לרר הוציא מכיסו האישי הוצאות שונות הקשורות בניהול ותפעול הדף וקידום המטרות החברתיות השונות אשר פורסמו בו.
  5. מי היה שותף בניהול החשבון בפועל. במסגרת זו תיבחן השאלה מי החזיק באפשרות לנהל את החשבון (במקרה של דף Facebook, למשל, מי היה ה-Admin של הדף), בסיסמא ובשם המשתמש. בעניין הנדון, לאורך כל השנים שימש לרר כמנהל הדף והחזיק בגישה מלאה אליו.
  6. האם ניהול ותפעול החשבון בוצעו על-פי הוראות המעסיק ותחת פיקוחו. בעניין הנדון, ניהול הדף נעשה אך ורק על-ידי לרר ו/או מי מטעמו, כאשר התובעות מודעות לכך ולא פועלות באופן אקטיבי לשינוי המצב הקיים.
  7. האם קיימות בהסכם העבודה הוראות ביחס לחשבון (לרבות לעניין ניהולו והבעלות בו). בעניין הנדון, הסכם ההעסקה לא התייחס כלל לדף ה- Facebook(לא בסעיפים שהגדירו את תפקידו אצל מעסיקתו ואף לא כחלק מסעיף בהסכם העוסק בשאלת הבעלות בנכסי קניין רוחני). בית הדין פסק שאם טענת המעסיקה היא כי העבודה על דף ה- Facebookנכללה בהגדרת תפקידו של לרר, הרי שהיה עליה לפרט זאת במסגרת תיאור תפקידו (בין אם בהסכם ההעסקה המקורי ובין אם באיזה מתיקוניו), כמתחייב מחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002.
  8. האם במקום העבודה קיימים נהלים ביחס לזכות השימוש בחשבונות מדיה חברתית בפרט ונכסים דיגיטליים בכלל. בעניין הנדון, נוהל כאמור לא היה קיים בערוץ 10.

נפסק כי כל אחד מהמבחנים כשלעצמו איננו ניצב בחלל ריק, אלא נדרש שקלול של המבחנים יחד על מנת להכריע בסוגיית הבעלות בחשבון. לאחר יישום המבחנים הנ"ל הגיע בית הדין למסקנה כי דף ה- Facebookאשר נפתח על-ידי גיא לרר לפני למעלה מעשור הוא בבעלותו וצריך להישאר תחת ניהולו.

אנו סבורים כי פסיקתו של בית הדין מהווה קריאה מחייבת במישור הפרקטי לכל מעסיק הפועל במרחב הווירטואלי (ובימינו – מדובר במרבית המעסיקים, אם לא בכולם). בין השאר, על המעסיקים לוודא הטמעה של פסיקת בית הדין במישור החוזי (בהסכמי העסקה פרטניים ובמדיניות כללית של בית העסק) ובמישור הניהולי (באמצעות מעורבות אקטיבית בפתיחת, ניהול ותחזוק נכסים דיגיטליים).


עו"ד גבריאלה שוורץ, ממשרד ד"ר הלל סומר – חברת עורכי דין, מתמחה בדיני קניין רוחני, אינטרנט ותקשורת וייצגה במשותף את מר גיא לרר בתביעה המתוארת באייטם זה

יצירות בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007; אמצאות שירות בחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967; עיצובים בחוק העיצובים, התשע"ז-2017; ועוד.

סע"ש 46976-09-17 ערוץ 10 החדש בע"מ ואח' נ' גיא לרר.

 

 

כתוב/כתבי תגובה

דילוג לתוכן