בפסק-דין שניתן לאחרונה1 דן בית המשפט העליון לראשונה בסוגיה של מתן הנחות על-ידי בעל מונופולין, וקבע כי מדיניות של מתן הנחות כאמור עלולה להוות הפרה של האיסור על ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה.2

בנסיבות אותו מקרה, בית המשפט העליון קבע כי מדיניות ההנחות שהונהגה על-ידי נמל אשדוד – בעל המונופולין – עולה כדי הפרה של האיסור על ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה, וכי אין להתערב בהחלטת הממונה על התחרות להשית עליו עיצום כספי בסך 9 מיליון ש"ח בשל כך.

מהמתואר בפסק הדין עולה כי נמל אשדוד נהנה מבלעדיות בהפעלת שני קווי ספנות – קו אירומד וקו נפטון, וכן פועל בקו ספנות נוסף – הקו האדריאטי – שביחס אליו התחרה בנמל חיפה. בפסק הדין נבחנו הסכמים שנכרתו בין נמל אשדוד לבין יבואני רכב, שבמסגרתם הוענקו הנחות ליבואני רכב ביחס לשירותי פריקה ואחסנה של רכבים שיובאו דרך שלושת קווי הספנות האמורים. הנחות אלה נקבעו על-פי יעדים שנתיים שהתייחסו לשיעור הפעילות היחסי שהיבואן הפנה לנמל אשדוד מכלל פעילותו במהלך השנה, כאשר בחינת הזכאות להנחות כאמור נעשתה רטרואקטיבית, בתום כל שנה.

בית המשפט העליון בחן את העניין בשלושה שלבים: ראשית, הוכחת קיומו של בעל מונופולין בהתאם להגדרה בסעיף 26 לחוק התחרות; שנית, הוכחה כי בעל המונופולין נקט בפרקטיקה שמהווה ניצול מעמדו לרעה; ושלישית, האם הפרקטיקה שבה נקט בעל המונופולין עלולה לפגוע בצורה משמעותית בתחרות או בציבור.

לאחר שקבע כי נמל אשדוד הוא בעל מונופולין, בית המשפט מצא כי מדיניות ההנחות שהנהיג היוותה הפרה של האיסור הכללי על ניצול מעמד לרעה, וזאת בהתאם לשלושה מאפיינים מצטברים אשר "מייצרים חשש אינהרנטי לפגיעה משמעותית בתחרות": 

1. ההנחות קשרו בין שלושה שווקים שונים שבכל אחד מהם נמל אשדוד נהנה ממעמד של בעל מונופולין, באופן שהכביד בצורה בלתי הוגנת על האפשרות להתחרות בו בקו הספנות שהיה פתוח לכאורה לתחרות (הקו האדריאטי);

2. מדיניות ההנחות היא כזו המבוססת על שיעור ולא על כמות, כלומר על אחוז הפעילות שהיבואן הפנה לנמל אשדוד;

3. ההנחות שניתנו על-ידי נמל אשדוד נקבעו על בסיס שנתי, אולם הזכאות להן קמה באופן רטרואקטיבי בתום השנה בשיטת "הכל או לא כלום" (כלומר, הנחת Roll-Back).

פסק הדין טומן בחובו שני חידושים מרכזיים – ראשית, בפסק הדין נבחנה לראשונה על-ידי בית המשפט העליון פרקטיקה של מתן הנחות על-ידי בעל מונופולין תחת האיסור על ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה הקבוע בחוק התחרות, ואושרה קביעת הממונה על התחרות ובית הדין לתחרות, שלפיה מדיניות ההנחות שהנהיג נמל אשדוד הפרה את האיסור האמור. כמו כן, מדובר במקרה הראשון שבו הממונה על התחרות הפעילה את סמכותה להטלת עיצום כספי, הן על תאגיד והן על יחידים, ונפסק כי החלטת הממונה להשית עיצום כספי בסך של 9 מיליון ש"ח מצויה במתחם הסבירות, ואינה מצדיקה התערבות שיפוטית.

[1] ע"א 8387/20 חברת נמל אשדוד בע"מ נ' הממונה על התחרות (נבו 08.01.2024).
[2] איסור זה קבוע בסעיף 29א(א) לחוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988.