תחולת מע"מ בגין תיווך פיננסי בין בנק ישראלי לבנק זר
12.03.2024
בית המשפט העליון נתן פסק דין1 שעוסק בשאלה האם המשיבה, חברה ישראלית המעניקה שירותי תיווך פיננסי, זכאית לשיעור מע"מ בשיעור אפס בגין שירותי תיווך פיננסי בין שני בנקים, אחד ישראלי ואחד זר. בית המשפט העליון בחן בפסק הדין מה דינה של עמלת תיווך אשר מקבל מתווך פיננסי, כלומר ברוקר, שקשור בהסכמי מסגרת לתיווך עם בנקים שונים2 ומפגיש בין שניים מלקוחותיו, אחד ישראלי ואחד זר, הקושרים ביניהם עסקה, עקב התיווך.
באותו עניין לא הייתה מחלוקת ביחס לעמלה הנגבית מהבנק הישראלי, אשר חייבת בידי הברוקר במע"מ בשיעור מלא. המחלוקת נתגלעה ביחס לשיעור המס שחל על העמלה ששילם הבנק הזר וביחס לתחולתו של סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, אשר מזכה בשיעור מס אפס בגין מתן שירות לתושב חוץ (אולם הטבה זו אינה חלה אם השירות ניתן גם לתושב ישראל, בישראל).
השאלה שנדונה היא האם מדובר בשירות שניתן לשני הבנקים יחדיו, או שמא מדובר בשירותים נפרדים, כאשר כל בנק קיבל שירות אחר. בית המשפט המחוזי סבר, כי הואיל ומדובר בהסכמים נפרדים שעל-פיהם ניתן לכל אחד מהבנקים שירות של איתור עסקאות שהוא מעוניין בהן, הפגשת הבנקים לצורך העסקה אינה מהווה מתן שירות אחד לשניהם, אלא מתן שירותים נפרדים לכל אחד מהם. לפיכך, בית המשפט המחוזי קבע כי העמלה ששילם הבנק הזר זכאית לשיעור מע"מ אפס.
בית המשפט העליון קיבל את ערעור מנהל מע"מ, וקבע כי כאשר מתווך פיננסי עוסק בחיבור בין שני לקוחות, האחד זר והשני ישראלי, המדובר הוא בשירות שניתן לשני הצדדים יחד, ועל כן יחול הסייג הקבוע בסעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, ומשכך גם עמלת התיווך שמשלם הלקוח הזר תהא חייבת במע"מ בשיעור מלא.
בית המשפט העליון פירט כי ההפרדה בין השירות שהעניק הברוקר לכל אחד מהבנקים שהתקשרו בסופו של דבר זה עם זה בעסקה, היא הפרדה מלאכותית שאינה עולה בקנה אחד עם המהות הכלכלית האמיתית של השירות. מדובר בשירות אחד הניתן לשני הבנקים יחדיו, ונועד להגשים את רצונם המשותף לערוך הסכם זה עם זה. העובדה שהברוקר גובה שכר נפרד מכל בנק אינה משנה ממהות השירות כשירות אחד הניתן לשני הבנקים. מהותו של שירות התיווך הוא חיבור בין שני צדדים לעסקה אחת, ואין מקום לראות בפעולות הנעשות למול כל אחד מהצדדים לעסקה כדי להניעם להתקשר בעסקה, כשירותים נפרדים.
[1] ע"א 8556/21 מנהל מס ערך מוסף תל אביב מרכז נ' ג'י אף איי סקיוריטיס לימיטד (נבו 26.2.2024).
[2] יוער, כי בהתאם להסכמי המסגרת זכאי הברוקר לקבל עמלה מכל אחד מהבנקים.
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
חשיבות קבלת הסכמה מדעת לפעולות העלולות להיחשב כפגיעה בפרטיות של אדם
10.09.2025
בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) אישר ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת Meta Platforms, Inc. ("מטא"), בטענה שהיא עושה שימוש בשמותיהם ובתמונותיהם של משתמשי הרשת .......
להמשך קריאהבית המשפט דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בה נטען כי נדרש לבצע ריקול בישראל על בסיס ריקול שבוצע במדינה זרה ביחס לרכבים של אותו יצרן
10.09.2025
בית משפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד יצרנית רכב והיבואנית הישירה של רכבי היצרנית לישראל ("המשיבות") שהתבססה על הודעת ריקול שפורסמה בארה"ב .......
להמשך קריאהדחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתחום מכירת רכב משומש וטרייד-אין
10.09.2025
ביום 5.8.2025 דחה בית המשפט המחוזי (לוד) בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד יבואן רכב וחברה בת בבעלותו (בעלת תו סוחר) ("המשיבות") בטענה להטעיה .......
להמשך קריאה