ביום 27.7.2022 נתן בית המשפט העליון פסק דין1 בעניין הפליה בכניסה למקום ציבורי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000. החוק אוסר על מי שעיסוקו בהפעלת מקום ציבורי להפלות במתן הכניסה למקום, בין היתר מחמת גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית וגיל.

באותו עניין נדונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מסעדה שהפעילה מדיניות האוסרת על כניסה של סועדים מתחת לגיל 25 לאחר השעה 20:00. במהלך בירור ההליך בבית המשפט המחוזי ניסו הצדדים להגיע לפשרה שלפיה המסעדה תוכל להמשיך בהתנהלותה ולהגביל את גיל הסועדים בשעות הערב. הסדר הפשרה נתקל בהתנגדות מטעם היועץ המשפטי לממשלה, שסבר כי יש קושי לאשר הסדר המותיר את עיקרי המדיניות המפלה, ואף מוסיף הבחנות חדשות המשקפות לכאורה הפליה של קבוצות נוספות.

בית המשפט המחוזי אישר את ניהול התובענה הייצוגית, קבע כי התנהלות המסעדה מהווה הפליה מחמת גיל ונימק את ההחלטה, בין היתר, בכך שהמסעדה לא הוכיחה קיומו של חריג השונות הרלוונטית בחוק איסור ההפליה, המצדיק אבחנה על בסיס גיל הכניסה למסעדה בשעות הערב. כפי שנפסק, המסעדה רשאית לייצר אווירה שתזמן קהל מסוים, צעיר או בוגר, אך היא מנועה מלאסור באופן מפורש על בני קבוצת גיל מסוימת מלבוא בשעריה, ללא טעם של ממש. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המסעדה כי איסור ההפליה מחמת גיל נועד להגן על קבוצת הגילאים המבוגרת, שהיא קבוצה חלשה הסובלת מהפליה היסטורית. הודגש כי לשון החוק אינה מבחינה בין צעירים ומבוגרים, ואינה מבחינה בין קבוצות שסבלו מהפליה היסטורית וקבוצות שלא סבלו מהפליה כזו.

לאחר אישור התובענה הייצוגית הגישה המסעדה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שנדחתה. בית המשפט העליון הכיר בעמדת המסעדה שלפיה אבן יסוד במשפט הפרטי הוא עקרון החירות, אך ציין כי גם עקרון השוויון הוחל גם במשפט הפרטי, בין היתר, באמצעות חקיקה המטילה חובה על גופים ועוסקים פרטיים להימנע מלהפלות.

בית המשפט העליון הבהיר כי חוק איסור הפליה נועד להגן גם מפני הפליה מחמת גיל המכוונת כלפי צעירים. טענת המסעדה ל"מדרג" בין עילות ההפליה שבחוק נדחתה, ונפסק שמדרג כזה הוא מלאכותי וחסר בסיס בהוראות החוק ובתכליתו. בית המשפט העליון דחה גם את טענת המסעדה שלפיה יש להקל בבחינת השונות הרלוונטית משעה שההבחנה מופנית כלפי צעירים. פגיעה בכבודו של אדם עשויה להתקיים גם בהבחנה המכוונת כלפי קבוצה שלא זכתה להכרה "שלילית" באופן מסורתי, כך שגם מי שמשתייך לקבוצה "חזקה" יכול למצוא עצמו נפגע מהדרה מהמרחב הציבורי.

[1] רע"א 5070/21 איזובר בתי קפה בע"מ נ' זיו שרגני.