ביום 19.6.2018 ניתן על-ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין[1] העוסק בסיטואציה שבה חלק מהדירקטורים בחברה סבורים כי לחברה יש עילת תביעה "טובה" לכאורה נגד בעל השליטה. פסק הדין דן בשאלה האם אותם דירקטורים, גם אם הם מונו על-ידי בעלי-מניות המיעוט בחברה, יכולים לקבל החלטה על הגשת תביעה "רגילה" בשמה של החברה, או שעליהם לפנות להליך של תביעה נגזרת.

נקודת המוצא היא שהסמכות להגשת תביעות בשם חברה נתונה לדירקטוריון החברה. הליך של תביעה נגזרת[2] שונה מהליך אזרחי "רגיל" המוגש על-ידי אחד או יותר מאורגניה של החברה. בהליך כזה, מבקש התובע הנגזר להיכנס לנעליה של החברה ולנהל בשמה את התביעה (נגד נושא משרה בחברה, נגד בעל שליטה ו/או נגד גורם חיצוני). מנגנון התביעה הנגזרת נועד להתגבר על "בעיית הנציג", תוך "עקיפת" סמכויותיהם של חברי הדירקטוריון, אם אלו אינם פועלים לאכיפה אפקטיבית של זכויותיה של החברה, בין בשל עניין אישי שלהם או של מי שמינה אותם, ובין ממניעים אחרים שאינם טובת החברה. התביעה הנגזרת היא כאמור החריג, ולכן כאשר הדירקטוריון מקבל החלטה לנהל תביעה בשם החברה, לא נדרש הליך של תביעה נגזרת. במקרה כזה, אין לאפשר לבעל מניות בודד לנהל את התביעה בשמה של החברה במקום הדירקטוריון.

בעניין מנשה נ' יווז'ין אייר בע"מ[3], פסק דין אחר שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון (ראו סקירה שכתבנו עליו כאן), בית המשפט עמד על תחולתו של כלל שיקול הדעת העסקי על החלטות הנוגעות להפעלת כוח התביעה של החברה, והזהיר מפני הטיה בשיקול הדעת שעלולה להביא לכך שדירקטוריון החברה יבחר שלא לפעול למימוש זכויותיה של החברה ולתבוע את בעל השליטה, גם באותם מקרים שבהם הגשת תביעה נגד בעל שליטה עשויה לשרת את טובת החברה. באותו עניין נקבע, בין היתר, כי אם החלטת הדירקטוריון ביחס להגשת תביעה התקבלה באופן מיודע, בתום לב וללא ניגוד עניינים, הרי שככלל, בית המשפט לא יתערב בה ולא יידרש לבחון את שיקול דעתם העסקי של הדירקטורים לגופו. זאת, גם כאשר מדובר בהחלטה שעלולה לפגוע בבעל השליטה בחברה.

בענייננו הזכיר בית המשפט כי לחברה יש אורגנים שהם המוסמכים לפעול ולקבל החלטות עבורה. החלטה שהתקבלה כדין על-ידי האורגנים הללו היא החלטה תקפה גם אם היא מנוגדת לאינטרס של חלק מבעלי המניות, ובכלל זה גם אם היא מנוגדת לאינטרס של בעל השליטה. ברירת המחדל היא כי החלטה בדבר הגשת תביעה בשם החברה תתקבל על-ידי החברה באמצעות הדירקטוריון. אם וכאשר החלטת הדירקטוריון התקבלה כדין ובהליך תקין אין מקום שבית המשפט יתערב בה, ואין צורך גם בפנייה לאפיק החלופי והחריג של הגשת תביעה נגזרת, אלא די בתביעה בהליך אזרחי "רגיל" גם כאשר התביעה מוגשת כנגד בעל השליטה בחברה.

^{[1] ת.א. (ת"א) 43013-03-17 פולינה חסין נ' מקס בלובבנד.}

^{[2] הגשת תביעה נגזרת טעונה אישור בית משפט ובשל כך נקבעו תנאים מיוחדים לאישורה בסעיף 198 לחוק החברות, התשנ"ט-1999: קיימת עילת תביעה לחברה; התביעה וניהולה הן לטובת החברה; והתובע אינו פועל בחוסר תום לב (סובייקטיבי). המבקש להגיש תביעה נגזרת מחויב לפנות תחילה לדירקטוריון החברה ולדרוש ממנו לפעול למיצוי זכויותיה של החברה בדרך של הגשת תביעה.}

^{[3] ע"א 4857/16 אפרים מנשה נ' יווז'ין אייר בע"מ (פורסם בנבו, 24.4.2018).}