שיחת טלפון אנושית ממפרסם אינה אסורה על-פי חוק הספאם אך יכולה להיחשב ל"השפעה בלתי הוגנת"

כפי שעדכנו בניוזלטר של חודש אוגוסט 2017, שיחה טלפונית אנושית שנעשתה על-ידי גורם משווק אינה נופלת בגדר האיסור שנקבע ב"חוק הספאם". עם זאת, פסק דין[1] שניתן ביום 11.3.2018 על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה קובע כי ביצוע מספר שיחות טלפון כאמור עשוי להוות הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן המזכה את הצרכן בפיצוי.

בתביעה הנדונה טען התובע, בין היתר, כי חמש שיחות טלפון אנושיות שנעשו אליו מטעם הנתבעת, חברת הסלולר פלאפון, נעשו שלא כדין. התובע טען כי בעת שחתם על הסכם התקשרות והצטרף למאגר הלקוחות של הנתבעת, הודיע לנציגת המכירות במפורש שהוא לא מעוניין לקבל הטבות, מסרונים והודעות ונציגת המכירות אישרה שכך יהיה.

בפסק הדין בית המשפט חזר על הפסיקה שלפיה שיחת טלפון אנושית מגורם מפרסם אינה אסורה לפי חוק הספאם. יחד עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת התובע כי שיחות הטלפון האנושיות מהוות הפרה של חוק הגנת הצרכן.

סעיף 3(א) לחוק הגנת הצרכן אוסר על עוסק להשפיע על צרכן "השפעה בלתי הוגנת", וכלשון הסעיף – לעשות כל "דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו". סעיף 3(ב) לחוק קובע כי פניות חוזרות ונשנות לצרכן שנעשות במטרה להתקשר בעסקה, על אף שהצרכן הביע את רצונו לחדול מהפניות, מהוות הפעלת השפעה בלתי הוגנת. האיסור הוא על עצם המעשה ואינו תלוי בתוצאה (שבהמשך לאותן פניות הצרכן והעוסק יתקשרו בעסקה). הפרת האיסור מהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין ומזכה את הנפגע בפיצוי בגין הפסד הנוחות שנגרם לו (וזאת בשונה מה"פיצויים לדוגמה" שקבועים בחוק הספאם[2]).

בית המשפט פסק כי פנייה טלפונית ראשונה לצרכן אינה אסורה על-פי הדין, אך מאחר שהתובע ביקש באותה השיחה כי הנתבעת תחדל מלפנות אליו, יתר השיחות מהוות הפעלת השפעה בלתי הוגנת. על כן, התובע זכאי לפיצוי המשקף את מידת הנזק הממשי או המוערך שנגרם לו. בית המשפט קבע כי במקרה הנדון מדובר בארבע שיחות טלפון אסורות בטווח זמן של שלושה חודשים ולכן הנזק שנגרם הוא חיסרון נוחות קל, שאת הפיצוי בגינו אמד בית המשפט ב-200 ש"ח.

בית המשפט הוסיף ודחה את טענת הנתבעת, שלפיה אין היא אחראית לביצוע השיחות מאחר שהן בוצעו על-ידי משווקים עצמאיים. בית המשפט ציין כי סביר שרשימת הלקוחות הועברה לאותם משווקים על-ידי הנתבעת. בנוסף, בית המשפט נתן משקל לכך שהנתבעת לא הוכיחה כי הסכמי ההתקשרות שלה עם המשווקים מחייבים את המשווקים לעמוד בהנחיותיה או בהוראות הדין.

^{[1] ת"ק 44088-09-17 פורסילן נ' פלאפון תקשורת בע"מ.}

^{[2] לפי חוק הספאם מוסמך בית המשפט לפסוק לזכות הנמען פיצויים שאינם תלויים בנזק בסכום שלא יעלה על 1,000 ש"ח בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות החוק.}